אתר קק"ל לצעירים

מחניון עין תאופיק למבוא חמה

מאת: רעות בדיחי

יער מבוא חמה משקיף ממרומי הגולן על הכינרת ועמק הירדן. ביער נובע המעיין הקטן עין עקוב (עין תאופיק). מכאן יוצא שביל הגולן צפונה וחושף עוד ועוד נופים ממרומי מצוקי האון. מראש המצוק, המתנשא כ-500 מ' מעל לכינרת, הכול נראה אחרת

איך מגיעים?

עונה מומלצת: כל השנה.
משך הטיול: 3-4 שעות.
אורך המסלול: 6 ק"מ.
אופי המסלול: מסלול חד-כיווני, מתאים למשפחות. יש לדאוג לרכב מאסף בסיום המסלול.
מתאים: למשפחות עם ילדים מגיל 12.
נקודת מוצא: עין עקוב שביער מבוא חמה. כניסה לדרך כ-5 ק"מ מדרום לקיבוץ מבוא חמה, כביש 98, ליד סימן ק"מ 12 (ווייז: עין עקוב).
נקודת סיום: שער קיבוץ מבוא חמה (ווייז: מבוא חמה).
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים גולן וחרמון (גיליון מס' 1).
אזהרה: בסביבת המסלול יש שדות מוקשים מוקפים גדרות. אין לחצות גדרות בשום פנים ואופן, מחשש למיקוש.

יער מבוא חמה

שדרת עצי טטרקליניס ביער מבוא חמה. צילום: יעקב שקולניק
שדרת עצי טטרקליניס ביער מבוא חמה. צילום: יעקב שקולניק

יער מבוא חמה משתרע על פני כ-1,250 דונם בדרום רמת הגולן. זהו אזור חם ויבש, מכוסה ברובו בסלעי קירטון, המייצרים קרקעות דלות יחסית. קק"ל החלה בנטיעת היער בשנת 1973 ונטעה מיני עצים עמידים יחסית ליובש ובהם איקליפטוס הצווארון (טורקוואטה), המתבלט בפרחים אדומים וגדולים. נפוץ מאוד גם העץ המחטני טטרקליניס מפריק, עץ מחטני קטן יחסית, דומה לברוש, שמוצאו מצפון אפריקה, עמיד גם כן לתנאי יובש. כן ניטעו ברוש אריזוני, מיני אורן ועצי חורש טבעי כגון אלון התבור, אלה אטלנטית וחרוב מצוי.

 

 

מצפה כינרת מנדל

הכנרת ועמק הירדן ממצפה כנרת מנדל. צילום: תניה זיסקינד
הכנרת ועמק הירדן ממצפה כנרת מנדל. צילום: תניה זיסקינד

לפני שנרד לעין עקוב, כדאי להתחיל את הטיול בתצפית נהדרת ממצפה כינרת מנדל. במרחק של כ-180 מ' מהכניסה נפנה שמאלה בדרך עפר עבירה לכל רכב ונמשיך עוד כ-100 מ' עד לחניון הקטן והנעים והמצפור שלידו המנציחים את כינרת מנדל. קק"ל הציבה בחניון ארבעה שולחנות פיקניק, אחד מהם נגיש לאנשים עם מוגבלויות.
התצפית מרהיבה. למרגלותינו הכינרת ועמק הירדן – צמח, בית זרע ואפיקים. קיבוץ תל קציר, שהיה מטרה קבועה למוצב הסורי תאופיק, נראה מכאן כמו על כף יד (שרידי המוצב נמצאים בשולי יער מבוא חמה). מעבר לכינרת נראים היטב טבריה, קיבוץ אלומות שברמת פורייה ובקעת יבנאל. מבט בוחן יגלה את כיפת התבור מתנוססת מעל להרי הגליל התחתון. הרחק יותר נראים הרי הגליל העליון ובהם הר כנען, צפת והר מירון.
כנרת מנדל (1982-2005) נהרגה בפיגוע שהתרחש בטרמפיאדה שבצומת גוש עציון ושנהרגו בו גם בת דודה מתת רוזנפלד ועוז בן מאיר.

עין עקוב

פלג עין עקוב. צילום: יעקב שקולניק
אל תוותרו על שכשוך בעין עקוב. צילום: יעקב שקולניק

נשוב לדרך הראשית, המסומנת בסימון שבילים של שביל הגולן (פסים לבן, כחול וירוק) ונרד עוד כ-400 מ' לחניון עין עקוב. בחניון תמצאו שולחנות פיקניק, משטחי לינה מוגנים בקיר למטיילי שביל הגולן וצל עצי מעיין. סביבת המעיין עין עקוב מונגשת לאנשים עם מוגבלויות.
עין עקוב (עין תאופיק) הוא מעיין קטן הנובע בלב יער מבוא חמה. מימיו זורמים בתעלות בנויות ויוצרים פלג קטן, מתאים לשכשוך רגליים. השם עין עקוב נגזר מפונדק דרכים קדום ששרידיו נמצאים כקילומטר מערבה מכאן, למרגלות הכפר הסורי הנטוש תאופיק ומוצב סורי בשם זה. שמו הערבי של הח'אן היה אל-עקבה, כלומר, ח'אן המעלה. המקום נודע גם בשם ח'אן אל-אחמר (הח'אן האדום).
הח'אן נבנה במאה ה-13 על יסודות של מבנה רומי ושירת את אנשי השיירות שעשו את דרכם בדרב אל-חווארנה ("דרך החורנים"). הדרך יצאה מחורן, ירדה בדרום הגולן דרך ח'אן אל-עקבה לכינרת, חצתה את הירדן ליד דגניה ועלתה בנחל יבנאל דרך הגליל התחתון לעכו. בתקופה העות'מנית שקקה הדרך שיירות גמלים שנשאו בעיקר את גרגרי החיטה הקשה שצמחה בחורן. זן החיטה הזה מתאים במיוחד לתעשיית הפסטה ועל כן ייצאו אותו לאיטליה.

מוצב עין תאופיק ו"תותחי נברון"

מעין עקוב נרד בעקבות שביל הגולן בדרך עפר ולאחר כ-350 מ' נגיע לצומת דרכים. ימינה – המשך שביל הגולן. היישר לפנים – הכפר הסורי הנטוש תאופיק אל-פוקא (תאופיק העליונה) ולידו מוצב סורי נטוש בשם זה. לפני מלחמת ששת הימים (1967) מירר המוצב הסורי את חיי אנשי תל קציר, מסדה ושער הגולן.
נשוב לצומת שעזבנו קודם ולשביל הגולן. אם נרצה, נוכל לעלות בדרך קצרה ולהגיע מיד למבנה בטון גדול מוקף גדר. המבנה נראה היטב מהצומת, והוא ידוע בכינויו מוצב תותחי נברון. בונקר הבטון הגדול נבנה בידי צה"ל אחרי מלחמת ששת הימים כדי להציב בו תותחי ענק שנועדו לירות דרומה, לעבר ממלכת ירדן. זה היה בימים שמחבלים יצאו מירדן לביצוע פעולות חבלה בישראל.
המילואימניקים ששירתו בגולן הדביקו למקום את הכינוי "מוצב תותחי נברון", על שם הסרט המפורסם המבוסס על ספרו של אליסטר מקלין.

שמורת סוסיתא

להשתזף על גג הפילבוקס הסורי. צילום: יעקב שקולניק
להשתזף על גג הפילבוקס הסורי. צילום: יעקב שקולניק

נשוב לשביל הגולן ונפנה צפונה. השביל מסומן בדרך עפר נוחה. לאחר כשני ק"מ השביל נושק לכביש 98 וממשיך צפונה במקביל לו, בראש מצוקי און. חיש קל נפגוש מצדית בטון (פילבוקס) יפה המזמינה להשתזף על גגה וליהנות מהנוף המרהיב. עד מלחמת ששת הימים שימשה המצדית את הצבא הסורי.
נמשיך בצעידה. אנו צועדים במרומי שמורת סוסיתא, המשמרת את עולם הטבע של מדרון הגולן היורד כאן לכינרת. בראש המצוק צומחים בדלילות עצי אלה אטלנטית ושקד קטן עלים. באזור הזה מפתחים עצי האלה את "עפצי האלמוגים" המפורסמים שלהם – תגובה של העץ לכנימות אפורות המטילות את ביציהן בעלים. בתוך העפצים מתפתחים זחלי הכנימות. ועוד מפלאי השמורה: חרף העובדה שאנו נמצאים בגולן, מלווה אותנו רותם המדבר לאורך הדרך. שיחי הרותם, הפורחים בפברואר בפריחה לבנה ושופעת, היגרו לכאן דרך השבר הסורי אפריקני, ומכיוון שבקיץ שוררות כאן טמפרטורות גבוהות, המקום מתאים לצרכיו של הרותם.

הר נמרון ומצוקי און

560 מטר מעל הכינרת. הר נמרון. צילום: יעקב שקולניק
560 מטר מעל הכינרת. הר נמרון. צילום: יעקב שקולניק

הר נמרון שוכן 1.2 ק"מ מצפון לפילבוקס. ההר אמנם אינו בולט במיוחד מקו מצוקי און, אך בכל זאת מציין את המקום הגבוה ביותר במצוק – 359 מ' מעל פני הים ו-560 מ' מעל לכינרת. נתונים אלה מבטיחים נוף מרהיב.

 

 

 

 

 

 

קיבוץ מבוא חמה

שביל הגולן ממשיך צפונה ונתקל בגדר בית העלמין של קיבוץ מבוא חמה. מכאן יש לפנות ימינה ולחתוך לכביש 98. השביל מלווה את הכביש כחצי ק"מ ומסיים את קטע 15 ליד שער הקיבוץ.
מבוא חמה, היישוב הדרומי ביותר בגולן, נוסד על חורבותיו של המוצב הסורי עמרת עז א-דין. ממוצב זה נהגו הסורים להפגיז את הקיבוצים האון ועין גב שלמרגלותיו. בינואר 1968 התאספו שמונה חברי קיבוצים בעמק הירדן והחליטו להתיישב במקומו של המוצב. בספטמבר הם עלו על הקרקע, ומאוחר יותר הצטרפו ליישוב גרעיני נוער נוספים מהארץ, מאוסטרליה ומאנגליה. המשק החקלאי של הקיבוץ כולל פלחה, כותנה, לול פיטום, בקר לבשר, בריכות דגים ושרימפס, מטעים סובטרופיים, תיירות באתר חמת גדר ומפעלי פלסטיק ואלקטרוניקה.