אתר קק"ל לצעירים

02/11/1917 – הצהרת בלפור

בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה פרסמה ממשלת בריטניה הצהרה בעד בית לאומי-יהודי

 

הלורד בלפור. צילום: ויקיפדיהממשלת בריטניה פרסמה הצהרת אהדה לשאיפות של הציונות והבטיחה לתמוך בייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל (פלשתינה, בלשון ההצהרה), תוך שמירה על זכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות בשטח הארץ.

 

מתן ההצהרה היה הישג מדיני משמעותי ביותר ליהודים ולתנועה הציונית – לראשונה זה יותר מאלפיים שנה מעצמה עולמית מכירה בזכות היהודים ל"בית לאומי", ובנוסף לכך מכירה בתנועה הציונית כנציגה אופרטיבית למימוש השאיפה הזו.

 

נוסח ההצהרה מ-2 בנובמבר 1917 התבסס על הצעה שנשלחה כמה חודשים קודם לכן לממשלת בריטניה, על ידי ד"ר חיים ויצמן ונחום סוקולוב, אך הייתה מצומצמת ומסויגת יותר בשל קולות של מתנגדים דוגמת הבריטים, שחששו להרעה ביחסיהם עם הערבים, או כאלה שלא האמינו ברעיון ההרפתקני או אפילו יהודים שחששו למעמדם ולפגיעה בזכויותיהם כאזרחים במדינות אחרות בעולם. כתוצאה מכך, בנוסף להכרזה על ההכרה בהקמת בית לאומי לעם היהודי, כללה ההצהרה גם התייחסות לשמירה על זכויותיהם של יהודים המתגוררים בכל ארץ אחרת שאיננה ארץ לישראל, וכן תנאי ברור של הגנה על זכויותיהם הדתיות והאזרחיות של לאומים לא יהודיים בישראל. בזאת ניתנת ליהודים הכרה רשמית בזכויותיהם לכונן בית לאומי בארץ ישראל – האירוע ההיסטורי והמשמעותי ביותר שיוביל בהמשך להקמת מדינת ישראל.

בתמונה: הלורד בלפור. למטה: הצהרת בלפור. צילום: ויקיפדיה

וזהו נוסח ההצהרה:

 

משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917

לורד רוטשילד היקר,

לעונג רב לי להעביר לידיך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל [פלשתינה], ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת".

אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית.

 

בכבוד רב,
ארתור ג'יימס בלפור

 

הצהרת בלפור. צילום: ויקיפדיההנה כמה אנקדוטות נוספות על ההכרזה שסללה את הדרך להקמת מדינת ישראל:

  • ההצהרה נכתבה באנגלית, במסמך מודפס, שנחתם בחתימת ידו של לורד ארתור ג'יימס בלפור.
  • ההצהרה עוררה ביהודים בכל רחבי העולם תקווה מחודשת לבניית מדינה בארץ ישראל.
  • העותק המקורי של ההצהרה שמור בספרייה הבריטית.
  • השימוש במונח "בית יהודי" ולא מדינה או מולדת נבע מכך שעדיין לא היה רוב יהודי בארץ ישראל ומהרצון לאפשר מסגרת מדינית שבהמשך תהפוך למדינה ריבונית.
  • לבריטים היו שלל שיקולים לפרסום המסמך – בהם היבטים פוליטיים, מדיניים, אסטרטגיים וכלכליים הקשורים למרחב פלשתינה, היא ארץ ישראל – אך גם שיקולים תיאולוגיים בשל אמונתם הנוצרית-דתית.
  • גורם נוסף שהשפיע על גיבושה של ההצהרה הוא כמובן מערכת היחסים האישיים שקיים ד"ר חיים ויצמן עם הפקידות הבריטית הבכירה על רקע תרומתו למאמץ המלחמתי הבריטי.
  • יהודים בכל העולם שמחו עם פרסום ההצהרה והביעו זאת גם בהפגנות אהדה לבריטניה ובחגיגות שמחה.
  • רוב ערביי הארץ התנגדו להצהרת בלפור ונקטו דרכים שונות כדי למנוע את מימושה: פעולות מדיניות וגם פעולות אלימות נגד יהודים.
  • ברוח ההבטחה של הבריטים ונוכח השינויים שהתרחשו במזרח התיכון עם סיום מלחמת העולם הראשונה, חתמו המלך פייצל וד"ר ויצמן על הסכם שיתוף פעולה בין שני העמים. ההסכם נשאר על הנייר והיה בבחינת אפיזודה חולפת.
  • במגילת העצמאות, כמו בטקסטים הצהרתיים נוספים, מופיעה התייחסות להצהרת בלפור, כאות ועדות להתגבשות רעיון המדינה היהודית והתמיכה הבריטית ברעיון זה.


מעוניינים לצפות בהצהרת בלפור בתוכנית "חדשות מהעבר"? הנה הסיפור כולו»

וגם הרצאה קצרה על המשמעות של הכרה בינלאומית בהכרה בבית לאומי. לחצו כאן»