אתר קק"ל לצעירים

11/09/1921 – גבעת הכיבוש

חלוצי נהלל, מושב העובדים הראשון, מתיישבים ב"גבעת הכיבוש", הסמוכה לכפר הערבי השכן מעלול
 
ההצעה להקים מושב עובדים הועלתה בקונגרס הציוני בקרלסבד בשנת 1921 על ידי אליעזר יפה, שהיה פעיל ציוני ומראשי ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל. בעקבות הצעתו הוחלט על הקמת שני מושבי עובדים, האחד של הפועל הצעיר – נהלל, והשני של אחדות העבודה – כפר יחזקאל.  
 
ב-11 בספטמבר 1921 הגיעו למקום חלוצי נהלל (ככתוב ביהושע כ"א פסוק ל"ה: וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים, מֵאֵת מַטֵּה זְבוּלֻן: … אֶת דִּמְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת נַהֲלָל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ'). מושב העובדים הראשון מוקם במטרה לתת מענה לאלו אשר לא מצאו את מקומם בצורת ההתיישבות שכבר הייתה נהוגה בארץ בדמות מושבות העלייה הראשונה וקבוצות העלייה השנייה.
 
מושב עובדים הוא מעין רעיון ביניים בין המושבה הפרטית והקבוצה השיתופית. נהלל נבנתה בצורת עיגול בתיכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן, כדי לשקף את הרעיון האידיאולוגי שעומד מאחורי מושב העובדים המושתת על עקרונות השוויון. מרחק כל משק מן המרכז שווה וגודל החלקות שווה גם כן. בטבעת החיצונית של העיגול הוכשרו החלקות החקלאיות וצריפיהם של החקלאים נבנו בטבעת הקרובה לחלקות. בחלק הפנימי של המעגל נבנו מוסדות הציבור וצריפיהם של עובדי הציבור.
 
בשנת 1923 הקימה חנה מייזל בנהלל את בית הספר החקלאי מקיף ויצ"ו קנדה נהלל לצעירות, שבו התחנכה בין השאר חנה סנש. מאוחר יותר הפך בית הספר לבית ספר חקלאי מעורב. המעבר לבתי קבע בנהלל החל רק בשנת 1933. נהלל שימשה  מודל להקמתם של מושבי עובדים נוספים.
 
 
נהלל. צילום מתוך ארכיון קק"ל