אתר קק"ל לצעירים

15/8/2005 – תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות – הנסיגה מעזה ומארבע התנחלויות בצפון השומרון – יצאה לדרך


העתקת עצי נוי מאלי סיני בגוש קטיף לישוב החדש של המפונים בגבולות הקו הירוק. צילום: לימור אדרי

העתקת עצי נוי מאלי סיני בגוש קטיף לישוב החדש של המפונים בגבולות הקו הירוק. צילום: לימור אדרי, ארכיון הצילומים של קק"ל

תוכנית ההתנתקות של אריאל שרון, ראש הממשלה דאז, הייתה תוכנית שעוררה מחלוקת גדולה בציבור הישראלי. עיקריה של התוכנית היו נסיגה ישראלית מרצועת עזה ומגוש קטיף, קרי פינוי כל האזרחים והמתקנים הצבאיים באזור, פינוי ארבע התנחלויות בצפון השומרון – גנים, כדים, חומש ושא-נור – ושיקום ופיצוי התושבים שיפונו מכל ההתנחלויות. הוחלט שגושי ההתנחלויות הגדולים ביהודה ושומרון יישארו בידי ישראל.


בקרב הציבור הישראלי עוררה תוכנית ההתנתקות מחלוקות רבות – המצדדים בה טענו שבטווח הארוך תוכנית ההתנתקות תיצור מציאות ביטחונית טובה יותר, היציאה מאזורים אלה תביא להקטנת החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית וישראל כבר לא תהיה אחראית לפלסטינים שברצועה. המצדדים בתוכנית מקרב אנשי הימין הישראלי ראו בה כלי להקפאת תהליכים מדיניים כך שהדיונים על הקמת מדינה פלסטינית, על נושא הפליטים, ירושלים והגבולות נעצרו לזמן בלתי מוגבל. בשמאל הישראלי תמכו בתוכנית כיוון שראו בה תקדים לפינוי התנחלויות.


המתנגדים לתוכנית, רובם מקרב הימין הציוני דתי, טענו שהם נגד נסיגה חד צדדית ונגד נטישת יישובים בארץ ישראל. הם אמרו גם שההתנגדות פוגעת בזכויות האדם של המפונים ושהיא תחזק את הטרור.


תוכנית ההתנתקות נתקלה במחאה גדולה מאוד, שהסמל שלה היה הצבע הכתום, וכללה הפגנות המוניות טרם הפינוי, כתיבת מאמרים נגד הפינוי, וקריאה לחיילים לסרב לפנות את התושבים. היו גם מחאות אלימות, דוגמת רצח ערבים ישראלים ופלסטינים והתאבדות בהצתה של שני ישראלים.
מפוני גוש קטיף בתוכנית ההתנתקות הועברו לבתי מלון, ולמרות שהייתה כוונה לשכנם שם לזמן קצר, הם נשארו בבתי המלון במשך חודשים, כיוון שלא היו דירות עבורם. חלק מהמפונים השתכנו בערי אוהלים, ואחרים קיבלו דיור בקרווילות בנגב המערבי. למרות הבטחות הממשלה לדאוג לפתרון לכל מתיישב, עד היום (2019) ישנם מפונים שעדיין לא נמצא להם פתרון.