אתר קק"ל לצעירים

בואו נשמור על קשר

תופסים מחסה

יוצאים לטייל בחורף? חוששים להירטב בלילה? כל מה שצריך זה לקחת אתכם יריעת ניילון ואת הטיפ הזה. לשאר ידאגו חוגי הסיירות של קק"ל

 

באדיבות חוגי הסיירות של קק"ל

 
מי שאוהב לטייל לא מוכן להיכנע לתכתיבי מזג האוויר, וגם בתקופת החורף יוצא לשטח. בחוגי הסיירות של קק"ל יש לא מעט כאלה שהחורף לא מרתיע אותם – הם פשוט מגיעים מוכנים, ובעת הצורך בונים להם מחסה. מניילון.
לפניכם: הטיפ של חוגי הסיירות לבניית מחסה מהגשם.

 

מחסה מניילון – איך זה עובד?
הכול מתבסס על כך שניילון אינו חדיר למים. הכוונה כמובן ליריעת ניילון עבה שאנחנו צריכים להביא איתנו בתיק. עכשיו, כל שנותר הוא לפרוש אותה מעלינו בצורה שהגשם ירד עליה, יגלוש לצדדים ויאפשר לנו להתנהל בצורה סבירה תחתיה.

כיצד בונים מחסה ומה צריך לשם כך?
הדבר היחיד שחשוב להביא איתנו לטיול הוא יריעת ניילון בגודל 2.5X3 מטרים. יש צורך בדברים נוספים, אבל כולם נמצאים בשטח (יקל עלינו אם נביא חוט פשוט באורך 1-1.5 מטרים, אבל נסתדר גם בלעדיו).

 

ומה נאסוף מהשטח?

  1. ענפים:
    ענף אחד ארוך באורך שני מטרים או שני ענפים באורך מטר.
    8-6 ענפים באורך 70-50 ס"מ
  2. 15 אבנים בינוניות.

 

בתמונה: מחסה מהגשם שנבנה במסגרת טיול של חוגי הסיירות. צילום: חיליק הלפרין

 

וניגש לבנייה עצמה. כבר מטפטף...

  1. נבחר מקום מתאים.
    רצוי מאד לבחור מקום ישר. כל שיפוע יגרום לגשם לזרום במורד ולשטוף את המקום שבו בחרנו להתמקם.
    רצוי להתמקם סמוך לקיר מגן טבעי על מנת שיגן עלינו מפני רוחות, ורצוי, אם יש כאלו, להתמקם מתחת לעצים בעלי ענפים רחבים ועלווה מרובה שימתנו את הגשם.
  2. כעת עלינו למקם את הענף הארוך שאספנו קודם כך שבשני קצותיו ישען על משען יציב ובטוח (בין שני עצים, בין סלע ועץ או בין שני סלעים). אם לא מצאנו ענף ארוך דיו, נחבר בעזרת חוט שני ענפים קצרים יותר ונשעין אותם על המשען היציב.
    יש למקם את הענף בגובה של 80-70 ס"מ מעל הקרקע. 
  3. לאחר שמיקמנו את הענף המרכזי, אנו מניחים את הענפים הקצרים יותר כך שקצה אחד שלהם מונח על האדמה והקצה השני נשען על הענף המרכזי באלכסון.
  4. כעת יש לנו מעין אוהל המורכב מענפי עצים אך ללא יריעות.
    ניקח את יריעת הניילון שהבאנו עימנו ונכסה איתה את ענפי העצים כך שעכשיו יווצר אוהל אמיתי.
  5. את שולי היריעה משני צדי האורך חשוב מאוד להדק היטב לקרקע בעזרת האבנים בצורה ישירה ובלי "גלים"). רצוי, בנוסף לאבנים, לפזר אדמה ואבנים קטנות כך שהיריעה תהיה צמודה היטב לקרקע.
  6. את שולי היריעה משני צדי הרוחב נפשיל זו על זו. בצד אחד נצמיד את שולי היריעה הנוגעים בקרקע היטב לאדמה, כשם שעשינו בצד הרוחב, ובצד השני (צד הכניסה והיציאה) נפשיל את חלקי היריעה זו על זו, אך לקרקע נצמיד אותה באבן אחת או שתיים כך שנוכל להיכנס ולצאת מהמחסה בקלות.
  7. שלב "האקסטרה".
    אנחנו יכולים לאסוף ענפים שיש עליהם עלווה ולכסות בזהירות את המחסה משני צדדיו כשקצה אחד של הענפים נשען על הקרקע והשני על המוט המרכזי כדי להגביר את תחושת המוגנות וכדי למתן את הגשם, אך צריך להיזהר שהללו לא יחוררו את הניילון או יגרמו לקריסת המחסה.

זהו!
אם בנינו היטב אנחנו יכולים להיכנס למחסה ולהישאר יבשים גם כשבחוץ גשום.

מספר הערות חשובות להתנהלות ולביטחון:

  1. כשאנחנו נושפים את האוויר שבראותינו החוצה אנחנו גם נושפים אדי מים. הללו מתעבים על קירות המחסה והופכים מים כשם שקורה כשאנו יושבים במכונית סגורה על חלונות המכונית. לכן רצוי להשאיר פתח קטן בצד הכניסה.
  2. בשום פנים ואופן אסור לבשל על גזייה או גחלים בתוף המחסה. הבעירה מייצרת גז בשם דו-תחמוצת הפחמן (CO2) שהוא גז מסוכן.
  3. הבנייה בסמוך לקיר טבעי צריכה להיעשות ליד קיר יציב (ובמיוחד לא ליד קיר קלוגומרט).

בהצלחה

 

אוהבים להיות בשטח? רוצים לדעת עוד חוגי הסיירות של קק"ל? היכנסו לאתר
 
 
 
יש לכם עוד טיפים? מצוין, שלחו אלינו ואנו נדאג לפרסם, למייל: greenwin@kkl.org.il