אתר קק"ל לצעירים

איך אוגרים מים

מבוסס על כתבה מאת צביקה הר-שפר

ישראל ממוקמת במפגש שבין האקלים הים תיכוני לאקלים הצחיח, ולכן מאז ומעולם התייחסו אל המים שבה כאל אוצר טבע חשוב ונדיר, שיש לחסוך בו, ולהשתמש בו בתבונה. אז איך שומרים על המים בישראל? אתם מוזמנים לקרוא

לארץ ישראל יש היסטוריה ארוכה של פיתוח אמצעים שונים לאגירת מים והובלה שלהם אל היישובים והשדות. במשך הזמן האדם פיתח מתקני שאיבה, אמות מים, סכרים, חצב בורות וחפר בארות שסיפקו מים לבני-האדם, לבעלי החיים ולשדות.


מאגר קק''ל ליד רביבים. צילום: יעקב גפן, ארכיון הצילומים של קק''ל
מאגר קק''ל ליד רביבים. צילום: יעקב גפן, ארכיון הצילומים של קק''ל

אגדות יהודיות מספרות על צדיקים מורידי גשמים, כגון חוני המעגל, רבי חיא ובניו, נקדימון בן גוריון ואחרים, אליהם היו פונים לעזרה בשנות בצורת. האגדה על חוני המעגל היא הידועה בהן: כשהיה העולם זקוק לגשם פנו אליו חכמי ישראל והוא צייר מעגל בחול והתפלל לבורא בתחינה לגשם ואף איים ואמר:"לא אזוז מכאן עד שתוריד גשם!" מיד החלו לרדת גשמים, אך חוני לא הסתפק בכך וצעק לעבר הבורא: "לא כך שאלתי!". אז החלו לרדת גשמי-סופה ושוב נזף חוני בבורא: "לא כך שאלתי!" עד שירדו גשמי ברכה.

יעיר יתיר בנגב. צילום: נירה צדוק, ארכיון קק"ל
יעיר יתיר בנגב. צילום: נירה צדוק, ארכיון קק"ל

מאז וגם היום- אגירת מים

גם בימינו ישנה חשיבות גדולה להובלת מים ליישובים. הפרויקט הגדול ביותר בתחום זה הוא מוביל המים הארצי, שמוביל את מי הכנרת עד ליישובי הנגב בדרום הארץ. בשל חשיבות הנושא קק"ל משמשת שותף יוזמתי ומשמעותי במרבית מפעלי המים בארץ, לפיכך מכונה לעיתים "האקוויפר הרביעי של מדינת ישראל". בין האמצעים בהם אנו משתמשים למאגר מים וצרכי אספקת המים בארץ:

בניית סכרים

לתפיסת מי שטפונות ויצירת מאגרים (בעיקר ברמת הגולן, בנגב ובערבה). בעזרת סכרים ומאגרים אלו נאספות כמויות עצומות של מי שיטפונות (שאלמלא כן היו זורמות לקרקע ולים ו"נאבדות") היוצרים מאגר מים עבור חקלאי האזור, אשר משתמשים בו בעונות היבשות של הקיץ והסתיו.
חלק גדול מהחקלאות במדבר עושה שימוש במים אלה. המאגרים מספקים כ- 16% מתצרוכת המים הכוללת וכ- 40% מתצרוכת המים החקלאית בישראל.

קציר מים

באזורי מדבר יבשים, נאגרים מי הגשם במקומות סגורים המוקפים בסוללות עפר נמוכות. המים נלכדים באמצעות תעלות וסכרי עפר, משקים את אדמת המדבר היבשה והופכים אותה לפוריה.

כריית לימנים

הלימנים הם מאגרי מים מיוחדים שנוצרים על ידי חורשות קטנות של עצי אקליפטוס, שיטה, אשל וצמחי מדבר נוספים בנקודות נמוכות בשטח. החורשות האלו מוקפות בסכרי עפר, שלוכדים את מי הגשם המשקים את הקרקע. מלבד תרומתם לאגירת מים, הלימנים משמשים גם נקודות של מנוחה וצל למטיילים ובעלי חיים ברחבי הנגב.

לימן בנגב. צילום: נירה צדוק, ארכיון קק"ל
לימן בנגב. צילום: נירה צדוק, ארכיון קק"ל

מים מוחזרים

בשנים האחרונות גובר השימוש במים מהביוב להשקיה. מי הביוב עוברים תהליכי טיהור, ואז מועברים לשימוש חקלאי. מפעל השפד"ן בחולות ראשון לציון, למשל, מזרים מדי שנה מעל 1,600,000 מטרים מעוקבים של מי ביוב מגוש דן להשקיית פרדסים, מטעי זיתים ושדות בנגב הצפוני.

התפלת מי-ים

"התפלה" היא תהליך שבו הופכים את מי הים למים ראויים לשתיה. באילת פועל בהצלחה מתקן להתפלת מי ים-סוף. מתקנים דומים להתפלה עומדים לקום לאורך חופי הים התיכון. יתרון ההתפלה ברור- הים יכול לספק שפע של מים. החסרון הוא שיש להשקיע אנרגיה רבה בתהליך הפיכת המים לראויים לשתייה, אנרגיה שכידוע מזהמת את הסביבה וגוררת עלויות גבוהות.

שימוש במים מליחים

באזור ניצנה וקציעות בצפון מערב הנגב, בדרום ים המלח והערבה ובעמק בית שאן, משתמשים בהצלחה במים מליחים (מים שכמות המלח בהם גדולה מזו שבמים רגילים, אבל קטנה מזו שבמי הים) מקידוחים ומעיינות לבריכות דגים וגידולים שונים כמו מטעי תמרים וירקות.

זריית עננים

באזורים הגשומים בארצנו מצליחים להגדיל את כמויות הגשם היורד באמצעות זריית עננים והפעלת תנורים מיוחדים. התנורים מפזרים חלקיקי חומר שמלכדים סביבם את אדי המים שבענן ויוצרים טיפות.

פרויקט הביופילטר

פרויקט ניסיוני ייחודי שמופעל בעיר כפר-סבא לתפיסת מי נגר עירוניים. הפרויקט שפותח בשיתוף עם קק"ל אוסטרליה נועד לאגור באמצעות טכנולוגיה ירוקה וידידותית לסביבה את מי גשם שעד כה אבדו ולהשתמש בהם לצרכי היישוב.


פרויקט ביופילטר בכפ''ס. ארכיון הצילומים קק''ל
פרויקט ביופילטר בכפ''ס. ארכיון הצילומים קק''ל

ועוד...

בנוסף לשותפות והובלת חלק גדול מכל אלה, קק"ל גם מסייעת בפרויקטים שונים של שיקום נחלים – ניקוי הנחל, שיקום צמחיית הגדות ופיתוח פארקים ירוקים לציבור. כבר היום ניתן ליהנות מפארקים מקסימים של נחלים שהיו מזוהמים בעבר, ביניהם: פארק הקישון, פארק שפך נחל חדרה, פארק נחל אלכסנדר, פארק נחל הירקון ופארק נחל לכיש. נחלים אלו הפכו ממטרד סביבתי – תעלות מזוהמות ומכוערות שמסכנות את בריאות התושבים - למקומות מפגש נעימים בין האדם והסביבה. לטובת תיירות ואיכות החיים  קק"ל עושה שימוש במי הגשם והמעיינות ליצירת אגמים ופארקים לרווחת המטיילים, ביניהם ניתן לציין את: פארק גולדה, פארק ספיר וגני חוגה. קק"ל סייעה גם להצפה מחדש של עמק החולה וליצירת האגמון, שמושך אליו עופות נודדים בסתיו ובאביב ואשר בעקבותיהם באים מאות אלפי תיירים מהארץ ומהעולם.
 

צילום: נתי שוחט - פלאש 90, ארכיון קק"ל
צילום: נתי שוחט - פלאש 90, ארכיון קק"ל

כל הדברים האלה עוזרים – אבל לא מספיקים כדי לפתור את בעיית המים בישראל. כמות המים שאנו צורכים בבית, בתעשיה, ובחקלאות גדולה הרבה יותר מהמים שיש לנו. אי אפשר להתעלם מהמצב הקשה של הכנרת, ועד שכל המתקנים והטכנולוגיות יפעלו באופן מושלם, חייבים לחסוך במים!

אקוויפרי המים בישראל - סרטון