אתר קק"ל לצעירים

הקוקייה מפקירת הבנים?

מאת: יסמין להב. ייעוץ מדעי: ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל
7.5.2020

ציפור הקוקייה המוכרת לנו מהספר "דירה להשכיר" של לאה גולדברג אומנם מטילה את ביציה בקינים של ציפורים אחרות. אבל האם היא באמת מפקירה אותן או שאולי היא מבטיחה כך את גידולם המוצלח של גוזליה?

הקוקייה, ציפור ממשפחת הקוקיתאים, זכתה לתהילת עולם בספר האהוב "דירה להשכיר" של לאה גולדברג, שם מתארת אותה הארנבת לאחר הביקור בדירה: "איך אשב פה, אם לעשרים ארנבות, עם קוקייה מפקירה הבנים? כל בניה גדלו בקינים זרים, כולם עזובים, כולם מופקרים. מה לקח ילמדו ילדיי?" למה, בעצם, בחרה לאה גולדברג לעשות שיימינג כזה לקוקייה והאם השם הרע שדבק בה מוצדק?

קו-קו הן זוהי הקוקית

קוקייה אירופית. צילום: יותם בזן. מאגר המידע של ציפורי ישראל
קוקייה אירופית. צילום: יותם בשן. מתוך מאגר ציפורי ישראל
הקוקייה האירופית היא ציפור בגודל בינוני בעלת זנב ארוך ומעוגל וכנפיים מחודדות. החלק העליון שלה בצבע אפור, הבטן לבנה עם פסים בשחור וסביב העין בולטת טבעת צהובה. היא נפוצה מאוד באירופה, שם היא חיה בעיקר בחורשות וביערות דלילים (זוכרים את השיר "אצא לי אל היער לראות את הקוקית"?), וגם באזורנו, אגן הים התיכון וארצות ערב. הקוקייה שייכת לעופות הנודדים, והיא אינה ציפור שיר, כפי שאפשר לחשוב בטעות. בסתיו נודדות הקוקיות לארצות החמות באפריקה ובמזרח אסיה, ובאביב הן חוזרות לארצות המקור. מזונן העיקרי הוא חרקים וזחלים.
השם העברי, האנגלי (Cuckoo) וגם זה המדעי (Coculus) של הקוקייה הוא אונומטופאי, כלומר, מבוסס על הצליל שזכר הקוקייה האירופית משמיע. זהו מעין צליל קו-קו מהדהד, שמורכב משתי הברות, לפעמים יותר, ומשמש את הזכר להכרזה על טריטוריה. ההורים שלכם, ובוודאי הסבים והסבתות, בטח זוכרים את שעוני הקוקייה, שהיו נפוצים בבתים באירופה, או שהגיעו כמזכרת משם. שעוני הקוקייה היו בנויים כבית קטן, שבחלקו התחתון דלת שממנה הגיחה כל שעה עגולה ציפור והשמיעה קריאת קו-קו, דומה לקריאת הקוקייה.

לגדל ילדים בלי מאמץ

קוקייה מצויצת. צילום רעי סגלי.  מאגר המידע של ציפורי ישראל
קוקייה מצויצת. צילום: רעי סגלי. מתוך מאגר ציפורי ישראל
שעוני הקוקייה אולי מרמזים שהקוקייה היא טיפוס ביתי, אבל ההתנהגות שבגללה זכתה הקוקייה לביקורת הקשה מצד הארנבת ב"דירה להשכיר", מוכיחה דווקא אחרת. הקוקייה מדגימה תופעת טבע מוכרת שנקראת "טפילות דגירה". היא מטילה את ביציה בקינים של ציפורים אחרות ואיננה דוגרת עליהן או מגדלת את גוזליה.
נשמע כמו התנהגות אגואיסטית מאוד, נכון? למעשה, זהו מנגנון מוצלח שמבטיח את המשכיות המין תוך השקעת מינימום אנרגיה. תחשבו כמה מאמץ וזמן ציפור צריכה להשקיע עד שהגוזלים שלה הופכים עצמאים ופורחים מהקן. צריך לבנות קן, להטיל ביצים, לדגור עליהן, לפעמים במשך שבועות רבים, לשמור עליהן מפני טורפים, לטפל בגוזלים, להגן עליהם ולהאכיל אותם... מעייף.
לא מעט ציפורים, כמו הקוקייה, אימצו שיטת רבייה אחרת. נקבת הקוקייה מחפשת קינים של ציפורים אחרות, מתצפתת עליהם, ובאחת ההזדמנויות שבהן הקן נשאר ללא השגחה, היא מסלקת את אחת הביצים המקוריות, מטילה ביצה משלה, הדומה מאוד לביצת העוף ה"מארח", ומשאירה את מלאכת הדגירה ל"הורים המאמצים". אולם בזאת לא תם המנגנון החכם של הקוקייה. גוזל הקוקייה לרוב מקדים לבקוע לפני הגוזלים האחרים בקן ומיד מפגין התנהגות דומה לזו של הוריו הביולוגיים, כשהוא מסלק את ביצי הקן המארח. תופעה זו, המכונה קיניזם (השם לקוח מסיפור קין והבל, שגם בו אח הורג את אחיו), מבטיחה שגוזל הקוקייה ייהנה מכל המזון שיביאו ההורים המאמצים.

צפו: חיי הקוקייה בסרט

 

ההורים – עורבים, הילד – קוקייה מצויצת

קוקייה מבקשת אוכל מהעורב המאמץ. צילום: אורה נדיב
קוקייה מבקשת אוכל מהעורב המאמץ. צילום: אורה נדיב
בארץ אפשר למצוא, בנוסף על הקוקייה האירופית, גם את הקוקייה המצויצת, הנקראת כך בגלל הציצית המעטרת את ראשה. כפי שאפשר לראות במפות התפוצה של שני מיני הקוקיות במאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל, הקוקייה המצויצת נפוצה בישראל יותר מהקוקייה האירופית, ואפשר למצוא מקרים רבים של גוזלי קוקייה מצויצת שגדלים בקינים של עורבים אפורים. "בתוך קן עורבים בצמרת עץ אורן, בפאתי מאגר המים שבנתה קק"ל ביער יתיר, ראיתי היום גוזל של קוקייה מצויצת מתחנן בקריאות רמות למזון מהוריו ה'מאמצים'", מספר ירון צ'רקה, הצפר הראשי בקק"ל. "פעמים רבות אפשר לראות עורבים אפורים המטופלים בשניים ואף שלושה גוזלים של קוקייה מצויצת".
הקוקייה האירופית נטפלת לציפורים הקטנות ממנה בהרבה. בישראל אפשר לראות פפיוני הרים (פפיון הרים), מדברונים, ואפילו גדרונים זעירים המטופלים בגוזל קוקייה אירופית הגדול מהם בכמה סדרי גודל. בנוסף לדמיון הרב במראה בין הקוקייה האירופית לנץ, התגלה מנגנון מתוחכם נוסף בקריאות של נקבת הקוקייה האירופית, שנשמעות דומות לקריאות הנץ. ציפורים אחרות, ששומעות את הקריאות, חשות כך בסכנה ומשקיעות יותר תשומת לב בהגנה על עצמן מפני טורף, דבר שמאפשר לקוקייה להטיל ביצים בקן שלהן ביתר קלות.
התנהגות נצלנית או מנגנון הישרדות חכם? תשפטו אתם.