אתר קק"ל לצעירים

חורף בריא וחם

אני אוהבת את החורף. את הגשם היורד, ניתך על העלים הירוקים, את החצרות הפורחות, והאוויר, שיש לו ריח נקי כזה, רענן. בחצר שלי התפוזים כתומים על העצים כמו בציור של ילד, ובהפוגות, כשהשמש יוצאת ללטף איזו קשת בענן, אני יוצאת לטייל במעיל ומגפיים, לראות איך העולם המאובק נשטף ומתמלא בריח טוב של אדמה. אני אוהבת לשבת מול התנור הדולק כשבחוץ משתוללות סערות גדולות וקרות. את התה החם והמרק המתבשל ואת גרבי הצמר ונעלי הבית. את כל אלה אני אוהבת, אבל רק עד הרגע האיום שבו אפים מתמלאים, עיניים מאדימות וניירות טישו ורחמים עצמיים ממלאים את כל החדרים. לצערנו, יחד עם החורף, גם עונת ההצטננויות והשפעות מגיעה, אבל השנה החלטתי להיערך בהתאם, וחמושה במטריה יצאתי לחקור מה כדאי לעשות כדי לעבור את החורף בשלום.

לאוורר את הבית

על פי הרפואה המערבית, מחלות זיהומיות כמו שפעת והצטננות נגרמות על ידי חיידקים או וירוסים ולא כתוצאה מקור. תחלופה של אויר בבית חשובה במיוחד בחורף, ובמיוחד כשאחד מבני הבית חולה. מומלץ להפסיק את החימום מדי פעם, לפתוח חלון ולאורר את החדרים. חלק מהפתוגנים (גורמי המחלה) יצאו החוצה, אויר נקי, קריר ומרענן יכנס, והסיכוי שלכם לא להדבק או להדביק – יעלה.

יחד עם זאת, המיתוס שקור עלול לעורר מחלה ("קחי סוודר!", "אל תצאי עם שיער רטוב!" ושות'), לא נולד יש מאין. על פי הרפואה הסינית יש חשיבות לטמפרטורה, לקור וללחות כגורמי מחלה. נראה לי שהכי כדאי ללבוש משהו חם ולפתוח חלון.

לצאת לשמש

דיכאון חורף הינו מצב רוח דכאוני המופיע בעונת החורף, והוא מכונה "הפרעה רגשית עונתית", או באנגלית SAD – ("Seasonal Affective Disorder"). הסיבה לדיכאון היא התקצרות שעות האור, הגורמות לעליה ברמת ההורמון  מלטוניןMelatonin) בגופינו. מלטונין הוא הורמון שמופרש מבלוטת יותרת המוח, הפרשתו עולה בשעות החושך )והוא אחראי, בין השאר לבקרה על זמני שינה וערות. כאשר שעות האור ארוכות והשמש חזקה – כמו באביב בקיץ ובסתיו, האור שחודר דרך הרשתית מעורר שרשרת תהליכים במוח שגורמים בסופו של דבר לירידה בייצור מלטונין. החשיפה המוגבלת לאור בימי החורף הקצרים והסגריריים גורמת לעליה בייצור המלטונין וכפי הנראה עליה זו גורמת לדיכאון חורף. למרות שהחורף הישראלי קל יחסית, דיכאון החורף נפוץ בישראל, וכאחוז וחצי מהאוכלוסייה בארץ סובלת ממנו. דיכאון החורף מתבטא בתיאבון מוגבר, תשוקה למתוק ועלייה במשקל, עייפות, שינה מרובה, קשיי ריכוז, עצבנות, התבודדות, תחושת ריקנות ועצבות.

חשיפה פשוטה של חצי שעה עד שעה לאור השמש, תסייע למנוע את השיבושים ההורמונליים ברמות המלטונין, ועמם את תחושת הדיכאון וחוסר האנרגיה. הפסיק הגשם? צאו לשמש! זה יעזור.

להשתמש בתבלינים מחממים

על פי הרפואה הסינית, מלבד טעמם של התבלינים ונחיצותם במזונות, יש להם סגולות מרפא ותפקיד באיזון מערכות הגוף. יש מזונות שבבסיסם הם קרים ויש מזונות חמים (הכוונה היא לא רק לטמפרטורה החיצונית - טמפרטורת ההגשה, אלא הטמפרטורה הפנימית שאותו מזון משרה בגוף). בחורף, מומלץ לצרוך מזונות חמים, כמו למשל דגנים מלאים וקטניות, זרעים ואגוזים. תבלינים מחממים הם למשל ג'ינג'ר, צ'ילי וקינמון. על פי הרפואה הסינית, חימום הגוף מחזק את המערכת החיסונית ומקנה לגוף עמידות טובה יותר מפני פגעי החורף.

ג'ינג'ר (שקוראים לו בעברית זנגביל), הוא קנה שורש המשמש כתבלין בבישול ואפייה, למרקים, כתוסף לעוף ולדגים ועוד. כמו כל הצמחים המחממים, הזנגביל מקל במקרה של שיעול והצטננות. בנוסף, יש לו השפעה מדללת דם ומורידה כאב ודלקת, והוא עוזר לבעיות עיכול כגון גזים נפיחות ובחילות.

קליפות עץ הקאסיה הן התבלין המוכר לנו כקינמון. על פי הרפואה הסינית השמן האתרי שבקינמון מחזק את המערכת החיסונית ופועל להשמדת פיטריות וירוסים וחיידקים, מגביר זרימת דם, וטוב לבעיות עיכול וגזים. הקינמון ידוע כתבלין המחזק את המערכת החיסונית ומונע נזקי חמצון.

הצ'ילי (פלפל חריף) הוא תבלין מחמם מאוד. משתמשים בו לתיבול מאכלים, ברטבים, מרקים, תבשילי ירקות, מאכלי דגים ועוד, וממנו מיצרים פפריקה. החומר הפעיל בצ'ילי, ה"קפסאיצין", עוזר לשיכוך כאבים, לכאבי ראש, למצבי חום ושפעת, לכאבי גרון, לדלקות בדרכי הנשימה וכמובן להפרעות בעיכול.

לשתות תה וחליטות

על פי האגדה, הקיסר הסיני שן-נונג גילה את התה כשטייל ברחבי ממלכתו. כמה עלים מאחד השיחים נפלו למים החמים ששתה. צבע המים השתנה לחום ירקרק, והטעם היה נהדר! מזה אלפי שנים האדם משתמש בחליטות של תה וצמחי תבלין לצורכי חימום וריפוי. שתיית נוזלים חשובה בכל עונות השנה והתה הוא משקה טעים וקל להכנה, המחמם את הגוף ואת הנפש. כל סוגי התה (בניגוד לחליטות הצמחים האחרות), מקורם בצמח אחד – קמליה סינסיס, ממנו מייצרים את התה הירוק, התה השחור ותה האולונג (שילוב של תה ירוק ושחור). לפי הרפואה הסינית, לתה מקום מרכזי כצמח מרפא בתפריט היומי. הסינים ממליצים על שתיית תה חזק ולא ממותק לאחר כל ארוחה, בעיקר ארוחות שומניות. לטענתם הוא מקטין את הצורך למתוק שמופיע לאחר הארוחה, ובאופן כללי תורם לעיכול שומנים טוב יותר, משפר את המטבוליזם, ולכן מסייע גם בתהליך הרזיה.
 
לעומת התה, בחליטות נעשה שימוש בתבלינים, צמחים, פירות ופרחים שאינם מכילים קפאין, ושלהם סגולות מרפא שונות. ניתן לרכוש חליטות בשקיקים, או להכין אותן לבד מצמחים טריים או מתערובת יבשה (צמחים טריים שעברו ייבוש, אותם ניתן לרכוש בשווקים, בבתי מרקחת, בתי טבע או בתי קפה). חולטים תה בקומקום מיוחד, המכיל פילטר פנימי. ניתן להשתמש גם במסננות אישיות קטנות או לחלוט את הצמחים ישירות בתוך הספל מכוסה ולהשהות כ – 10 דקות לפני השתייה. ניתן לשמור את החליטה (לאחר סינון הצמחים) למשך אותו יום אבל לא יותר מכך. שקיקים קנויים די להשהות מספר דקות בכוס מים רותחים.

לטיפול בשיעול ובהצטננות מומלצות במיוחד חליטות נענע, מרווה משולשת, קורנית מקורקפת, בבונג זהוב (קמומיל), זוטה לבנה ומליסה רפואית. לפתיחת דרכי הנשימה, חולטים חופן עלי קורנית או עלי בבונג במים ושואפים את האדים העולים מן הסיר.

עשו זאת בעצמכם!

מה יותר נחמד מאשר לצאת מפתח הבית ולקטוף צמחי תבלין לתבשיל, כמה עלים לתה או חופן צמחי מרפא טריים ואורגניים? צמחי תבלין ומרפא אינם בררניים, בדרך-כלל, ביחס לבית-גידולם. אפשר לשתול אותם באדמה או במיכלים, בחצר, במרפסת או באדנית, והם קלים לגידול בתנאי שיש להם הרבה אור, מים ואויר.

אזוב (זעתר), זוטה, לבנדר, תימין, רוזמרין ואזוביונים כמו מרווה הם צמחים חסכוניים במים, שאינם זקוקים לטיפולי הדברה ואינם סובלים ממזיקים, ולכן משתמשים בהם באתרי קק"ל ( במיוחד בתצפיות נוף, חניונים לפיקניק, ואתרי הנצחה שונים) כשהתנאים המקומיים מתאימים. נציין במיוחד את הפגודה התאילנדית ואת פארק חניון העיוורים ביער בן שמן - פארק ייחודי שמטרתו להעניק לכבדי ראייה ולעיוורים הזדמנות לטייל בנוף הפתוח בכוחות עצמם. במקום ניטעו צמחים בעלי ריח חזק כמו יסמין ערבי, מרווה, רוזמרין, לבנדר, מרווה וזוטה לבנה. שלטי ההסבר כתובים בכתב ברייל בעברית ובאנגלית, ובהם איורים מובלטים המתארים את הצמחייה ואת הממצאים הארכיאולוגיים שבמקום.

בגינה הביתית שלכם יתאימו לחורף אכילאה, לענה, לבנדר, קמומיל, מליסה, לואיזה וזעתר (אזוב). גם שמיר, פטרוזיליה וכוסברה, ירקות שורש (צנון וצנונית, סלרי, קולורבי, גזר, בצל ושום) ועלים (חסה, כרובית, סלק, תרד) גדלים יפה בעונה זו. הוראות שתילה וגידול תוכלו לקבל במשתלות. הוראות קטיף, יבוש ושימור צמחי תבלין ומרפא תוכלו למצוא כאן.

חולים? אכלו מרק עוף.

הצטננות יכולה לקרות בגלל מגוון של נגיפים (וירוסים) הגורמים להיווצרות דלקת ברקמה העליונה המצפה את דרכי הנשימה. רוב התסמינים, כגון התעטשויות ואף סתום, הם ביטוי לדלקת זו. מרק העוף הומלץ כטיפול להצטננות על-ידי הרמב"ם עוד במאה ה – 12. חוקרים בדקו ומצאו שמרק עוף אכן מעכב את פעילותם של תאים האחראים לדלקת. קשה להוכיח מה בדיוק במרק גורם לתוצאות אלה, אבל ככל הנראה שתייה של מרק, (כמו כל נוזל חם אחר), מביאה ליצירת לחות ולהפרשה של נוזלים אשר שוטפים את כל ההפרשות הצמיגיות והריריות שמאפיינות דלקת בדרכי הנשימה. גם אם אין כל בסיס מדעי להשפעה של מרק העוף בריפוי הצטננות ושפעת, יש לו מוניטין של דורות רבים. מתכונים למרק עוף אפשר למצוא בקלות באינטרנט, אבל הכי כדאי להשיג את המתכון המסורתי המשפחתי.

כורכום לכאב גרון

ברפואה ההודית המסורתית, משמש תבלין הכורכום לריפוי מגוון רחב של צרות בריאותיות. לטיפול בדלקת גרון - שמים את הכורכום במחבת יבשה וקולים אותו על אש בינונית-נמוכה עד שצבעו הופך לכהה יותר. לוקחים כפית מהכורכום ובולעים ביחד עם כוס מים, שלוש פעמים ביום. לטיפול בהתקררות, שפעת או כאבי גרון: מרתיחים כוס חלב עם כפית כורכום למשך 3 דקות, ושותים בבוקר ובערב.

על שום מה ולמה?

השום הוא צמח פלאים. חוץ מזה שהוא טעים ומעשיר, ברפואה העממית הוא נחשב לאנטיביוטיקה של הטבע. השום מהווה חומר אנטיביוטי, אנטי-דלקתי, ואנטי-פטרייתי טבעי. במעבדה, נמצא מיץ השום חזק כמעט כמו הפניצלין. לא ידוע בדיוק איזה מרכיבים בשום גורמים לתופעות מופלאות אלו. השום עשיר בחומצת אמינו ייחודית, המכילה גופרית, הקרויה אליין (Aliin). חומר זה חסר טעם - שום מבושל בשלמותו מפיק טעם של משהו בין חרדל לתפוח-אדמה! אולם כאשר מרסקים שום, גורמת קטליזציה טבעית לאליין להפוך לאליצין, חומר בעל ריח וטעם חזקים. התהליך אינו מסתיים בכך, משום שהאליצין הוא חומר לא-יציב המשתנה בהדרגה למיני גופרית ריחניים במיוחד, המהווים את המרכיב העיקרי בשמן השום. מדענים, ביניהם פרופסור וירטאנן, זוכה פרס נובל, שבו ואישרו בשנים האחרונות שהאליצין הוא החומר העיקרי בשום שיכול לשמש בטיפול רפואי, בעיקר נגד זיהומים. בנוסף לכך, תרכובות המשנה הגופרתיות שנוצרות כאשר האליצין מתפרק גם הן תרופות יעילות. השום ממריץ את המערכת החיסונית, מחמם ומייבש ליחה, יעיל בטיפולים של זיהומים ובמיוחד של מערכת הנשימה, מעכב הצטננות ושפעת. לטיפול בשפעת מומלץ לחצות שן שום ולבלוע עם מים, כמו תרופה, שתיים עד שלוש שיני שום ביום. לדלקת גרון – לכתוש שן שום בכפית דבש לערבב ולבלוע.

סירופ בצל ודבש

סירופ ביתי שעוזר לטיפול בשיעול, בהצטננות ובצרידות הוא סירופ בצל ודבש. מערבבים בצל קצוץ דק עם 2 כפות דבש וסוגרים בצנצנת אטומה למשך שעתיים. הבצל יפריש נוזלים, ולאחר סינון יישאר בצנצנת סירופ סמיך ובעל ריח חריף של בצל. מומלץ לבלוע כף אחת 3-4 פעמים ביום. לא כל כך טעים, אבל לי זה עוזר מאוד, ואני מעדיפה את זה על פני הגוגל-מוגל המסורתי (חלב חם, חלמון ביצה טרי וכפית של דבש).

משקה לימון ודבש

אחד הויטמינים המדוברים ביותר בהקשר של מחלות חורף הוא ויטמין C , ומיד אנחנו חושבים על מיץ תפוזים סחוט טרי. זה נכון, במיץ תפוזים יש אמנם ויטמין C אבל ריכוז הסוכר במיץ הוא גבוה מאוד, ולכן מיץ תפוזים פחות מומלץ ממאכלים אחרים העשירים בויטמין C, כמו למשל פלפל אדום או צהוב, גויאבה, ברוקלי, קיווי ועוד. הלימון, פרי הדר נהדר, לא רק עשיר בויטמין C אלא גם ידוע כמסייע לטיפול בהצטננות. משקה לימון עם דבש חם טוב לטיפול בקרומים הריריים (Mucous membranes) ומקל על יובש פה וגרון. סחטו חצי לימון לכוס של מים רותחים והוסיפו כפית של דבש.

רגע לפני סיום - הערה חשובה:

צמחי תבלין ומרפא הם אמנם חומרים טבעיים, אך הם מכילים חומרים פעילים ובדומה לתרופות עלולות להיות לשימוש בהם תופעות לוואי. יש צמחי מרפא האסורים לשימוש בזמן הריון או לחולים במחלות שונות, ולנוטלים תרופות מסוימות, ולכן מומלץ להתייעץ עם הרבליסט, נטורופת או רופא לפני השימוש. שימוש במידע המופיע בכתבה זו הוא באחריות הקורא בלבד.

תודה מיוחדת ל:
ניר מדין מנהל משתלת אשתאול במרחב מרכז
גלעד מסטאי, יערן ביער בן שמן
מירה חן, מתכננת מרחב מרכז בקק"ל

מקורות:
הגינה הביתית / שמעון ביגלמן
צמחי מרפא / ניסים קריספיל
רגע לפני החורף: 6 עצות למניעת דיכאון חורף>>

תזונה מעצימה - ליאורה חוברה, דיאטנית קלינית>>

אתר גאמנון - צמחים ומרפא>>

מחלות חורף ועזרה ראשונה בארון המטבח>>

ג'ינג'ר, קינמון ושאר תבלינים מחממים לחורף>>