אתר קק"ל לצעירים

מבשרי הסתיו והחצב

הוא מרים את ראשו עטור הפרחים, מספר לנו בדרכו שהימים מתקצרים ומתקררים ומושך אליו חרקים מאביקים – החצב. ואם תראו אותו ואת חבריו החצבים מציצים אלינו משולי הדרכים ומגבעות הכורכר, תדעו שהסתיו כבר כאן

מי אתה החצב?

החצב הוא צמח שכיח בנוף הישראלי, ואנו פוגשים בו תמיד בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו, ומכאן כינוי "מבשר הסתיו". הפרח פעיל בשעות ייחודיות וקבועות – הוא נפתח בשעה 1:00 בלילה, ונותר פתוח במשך כ-18 שעות, עד שעה 19:00 בערב. מיד עם היפתח הפרח מבשילה אבקתו, וכן מופרש צוף מ-3 צופנים הממוקמים בדופן השחלה. הצוף מיוצר רק עד 5:00 בבוקר, וככל שהשעות עוברות, הולך הצוף ונעשה מרוכז יותר, בגלל התאדות.

הבצל הכי גדול בארץ

הבצל של החצב הוא הגדול בבצלים של צמחי הבר בישראל, ללא כל מתחרים. קוטרו עשוי להגיע עד 25 ס"מ. בצל זה, ככל הבצלים, הוא קבוצה של בסיסי-עלים תת-קרקעיים, האוגרים מזון ותופחים.
למרות שאנו מבחינים בו רק בסתיו, יש לו לחצב חיים ארוכים יותר. למעשה, כבר בחודש נובמבר יוצאים העלים שלו ומתחיל השלב הווגטטיבי* של חיי הצמח, המתנהל במשך החורף וראשית האביב. באותה תקופה נוצרת התפרחת אך היא נשארת חבויה בתוך הבצל. באפריל קמלים העלים, וכל חלקי הצמח שמעל לקרקע מתים. בסוף הקיץ (אוגוסט) עולה עמוד הפריחה, ואז חל שלב הרבייה (הגנרטיבי) למשך שבועות אחדים, ואחריו שוב אין לחצב כל חלק חי מעל לקרקע, פרט לזרעים.

האבקת "ליתר ביטחון"

האבקת "ליתר ביטחון"
חצבים פורחים. מתוך ויקישיתוף
פרח החצב שופע צוף רב ופרוש לרווחה, ואין לו מנגנונים מתוחכמים למניעת שוד-צוף. לכן הוא זוכה לביקור של מגוון גדול של חרקים, והוא פרוץ לכל דיכפין, כולל חרקים לא מתוחכמים ופחות יעילים כמאביקים, כצרעות וזבובים. אלה שאינם יעילים בהפריה נחשבים "שודדי-צוף", שאינם מביאים תועלת לצמח.
מתברר כי לחצב אין ברירה והוא משתמש גם בעיקרון של "ליתר בטחון" בהאבקה גם ברמה גבוהה יותר: נוסף להאבקה בידי חרקים הוא נוקט גם מידה מסוימת של האבקת רוח, ואפילו מעט האבקה עצמית. מבין החרקים השונים שנמצאו בפרחי החצב נודעת חשיבות להאבקה בעיקר לדבורי-דבש, צרעת הפלך, צרעה מזרחית, ואולי גם לתנשמית (מין עש). מבקרים אחרים ראויים להיחשב בעיקר "שודדי-צוף", שאינם מועילים להאבקה, כגון נמלים, זבובים (זבוב הבית, זבוב-בשר) ודבורים בודדות קטנות, שאינן מסוגלות להאביק בגלל גודלן, כי אינן מגיעות לצלקת בשעה שהן גומאות צוף או מלקטות אבקה.

 

 

רוצים לקרוא עוד על פרח החצב? היכנסו לכאן>>

מתוך: צמח השדה/חצב מצוי, כתב: מייק לבנה


*רבייה וֶגְטַטִיבִית הינה צורת רבייה אל-זיווגית בצמחים. זהו תהליך שבו נוצרים צמחים חדשים בלי ייצור של זרעים או נבגים – מתוך "צמח ישראלי"