אתר קק"ל לצעירים

רוחות של סתיו

מאת: יוליה ויגודה

חצבים ניבטים אלינו משולי הכבישים, הלילות מתקררים ובשמיים להקות של עופות נודדים. זה הזמן להציג לפניכם כמה נתונים מעניינים על הסתיו ומאפייניו בישראל. נטעם קצת מסיפורי נדידת הציפורים וכיצד התרבות הישראלית מתייחסת לעונה קסומה זו.  סתיו לילדים בחלון ירוק - בבקשה!

סתיו הוא עונת מעבר בין הקיץ לחורף, אחת מארבע העונות של השנה. לפי ההגדרה האסטרונומית, הסתיו מתחיל ב"ימי השוויון", כלומר בימים שבהם אורך היום שווה לאורך הלילה ומסתיים ב"ימי ההיפוך" שבהם היום הוא הקצר ביותר בשנה והלילה הוא הארוך ביותר (חורף). התחלתו וסיומו של הסתיו תלויים באזור על פני כדור הארץ. בחצי הכדור הצפוני הסתיו מתחיל לרוב ב-23 בספטמבר ונגמר ב-21 בדצמבר, ואילו בחצי הכדור הדרומי הסתיו מתחיל ב-21 במרץ ונגמר ב-21 ביוני.
הסתיו בישראל מתחיל באמצע ספטמבר ומסתיים בערך באמצע נובמבר. בתחילתו הוא בלתי מורגש- דומה מידי לקיץ החם כיוון שהוא עדיין מושפע מהאפיק הפרסי ומטמפרטורות הים הגבוהות. חודש אחר כך תופס את מקומו אפיק ים-סוף שמאופיין בשינויים גדולים יחסית במזג האוויר. ייתכנו ימים שרביים לצד ימים גשומים. במהלך הסתיו משפיעה על ישראל מערכת שנקראת "אפיק ים סוף", מערכת סינופטית קרקעית שהשפעתה נראית בגובה פני הים.כשהאפיק מגיע ממזרח לאזורינו, חודר אויר חם ויבש עם רמות מזרחיות ומזג אוויר שרבי, אך כאשר ציר האפיק נע ממערב לאזורינו יגיעו אלינו רוחות צפון מערביות-מערביות שגורמות למזג אוויר נוח וקריר יחסית. לאורך כל הסתיו תמשך הירידה ההדרגתית בטמפרטורות.
הסתיו מופיע רבות בתרבות העולמית וגם הישראלית. שירים רבים נכתבו על סתיו מפי משוררים וזמרים גדולים, למשל נעמי שמר בשירה "שיר סתיו", יהורם גאון ב"סתיו" ועוד רבים. בתרבות ובשירה הסתיו מסמל נוגות עדינה ועצב רומנטי, היות וזוהי תקופה שבה מתחיל מזג האוויר להיות אפרורי וקודר. ביהדות, החגים ראש השנה, יום כיפור וסוכות חלים בסתיו, עובדה שמגדילה את חגיגיותו והופכת אותו לסמל של התחלה חדשה, פריחה ולבלוב.
 
הפרח הבולט ביותר בעונת הסתיו הוא החצב. צמח יפיפייה המכיל חומרים חריפים ומגרים שאין באפשרות בעלי החיים לאכול אותו. החצב משמש כצמח נוי וגם להפקת משקאות חריפים, תרופות, רעל עכברים וחומרים משלשלים. דבש המופק מפרחי החצב נחשב למשובח ביותר. החצב המצוי נפוץ ביותר בישראל ושימושו העיקרי היה תיחום נחלות וחלקות שדה, היות ובצל הצמח עמיד ועשוי להישאר מתחת לאדמה גם לאחר עקירת הצמח ולפרוח שוב בשנה הבאה.
בתקופת הסתיו עוברים מעל שמי ישראל ציפורים שמקורן בארצות הצפון, באירופה ובאסיה. נדידה היא תנועה עונתית של בעלי חיים מאזור אחד לאזור אחר. ציפורים, כמו בעלי חיים אחרים נודדים כדי לשפר את סיכוייהם לשרוד. ישראל ממוקמת בנתיב יבשתי, המקשר בין אירופה ואסיה שבצפון לאפריקה שבדרום. הציפורים נודדות לאזורים שמספקים להם סביבה עשירה במזון. מדינת ישראל על אף גודלה מהווה תחנה חשובה במסלול הזה. חלק מהציפורים החולפות בשמי הארץ הן להקות בנות עשרות אלפי ציפורים, חלק מהלהקות יורדות למנוחת לילה ולסעודת התאוששות ואילו אחרות לא עוצרות. ישנן להקות שמעדיפות להישאר אצלנו וליהנות ממה שיש לישראל להציע באתרים השונים ובמיוחד באגמון החולה המחודש (למשל להקות עגורים שנשארות לחרוף בישראל ונהנות ממזון ומים בשפע).
ניתן לחלק את הציפורים הנודדות לשני סוגים: סוג אחד הוא ציפורים שמעופן והתקדמותן מבוססים בעיקר על תעופה פעילה, כלומר מחייבים הנעת כנפיים, למשל ציפורי שיר. סוג שני הוא ציפורים שמעופן והתקדמותן מבוססים על כושר הדאייה שלהן, למשל דורסים, חסידות ושקנאים. ישראל מהווה מסלול נדידה מועדף לעופות הדואים כיוון שהם זקוקים לזרמים עולים של אוויר, הנקראים תרמיקות (זרם אוויר) ונוצרים בשל התחממות מקומית על פני הקרקע. העופות הדואים מזהים את זרמי האוויר האלה, גולשים לתוכם, פורסים את כנפיהם הגדולות ומאפשרים לזרם האוויר העולה לשאת אותם מעלה. לאחר שצברו גובה רב, הם נוטשים את התרמיקה ודואים בכנפיים פרוסות, תוך איבוד הגובה, אל עבר התרמיקה הבאה. התרמיקה הבאה תישא אותם שוב כלפי מעלה ללא מאמצם ותאפשר להם לדאות דרך קטע נוסף, וכל הלאה. כך למעשה מאפשרת להם הדאייה לגמוע מרחקים עצומים תוך חיסכון גדול באנרגיה.
 
לגבי השאלה כיצד הציפורים מוצאות את דרכן וכיצד הן יודעות מתי לצאת למסע? אין תשובה ברורה. כנראה שהשעון הביולוגי של הציפורים המתבטא בשינויים במערכת ההורמונים שלהן, הוא שמורה להן לצאת לדרך. המערכת ההורמונאלית מושפעת משינויים המתרחשים עם חילופי העונות. כמו כן, ציפורים רבות שורדות ונודדות מספר פעמים בחייהן- הן כנראה לומדות לזהות סימני דרך כמו נהרות, אגמים, הרים, קולות ונעזרות בידע הזה למציאת דרכן.
 
מלבד לנדידת הציפורים האופיינית לסתיו, יש עוד חיות המזוהות עם העונה וביניהם חילזון השדה. מרבית החלזונות בארץ רדומים במשך עונת הקיץ בתוך הקרקע או על גבעולי צמחיה, אך עם בוא הגשם מתעוררים ויוצאים לחפש אחר מזון בני/ות זוג (שבלולים הם גם זכר וגם נקבה אך הם זקוקים לבן זוג שיפרה אותם).

כפי שראינו, לסתיו יש אופנים רבים והוא מביא עימו חידושים ורענון לקיץ החם. שיהיה סתיו נעים, מלא בהתחלות חדשות והתרגשויות של פריחה...

מידע נוסף על מזג האוויר