אתר קק"ל לצעירים

רציתי לנוח בשטח פתוח

מאת: ענבר מעיין
15.2.2012

השטחים הפתוחים חשובים לאיכות הסביבה ולחיים של כולנו. מדוע? ואיך אפשר לגשר בין הצורך בעוד בתים וכבישים לבין הצורך בריאות הירוקות?

כשהייתי קטנה היה מול הבית שלנו שדה בור. שדה שלא היו בו גידולי ירקות או פירות, לא צינורות להשקיה ולא לחקלאות, אבל היו בו רגבי אדמה שהתייבשו בקיץ והפכו לבוץ בחורף, עשבים שוטים, קוצים, חרציות, פרגים וסביונים. בתקופה זו של השנה, קצת אחרי תחילת הגשמים, היו מציצים מתוך האדמה עשבים בהירים ואחריהם הופיעו חלזונות ושבלולים, חיפושיות ונמלים, וכמובן – המון ילדים סקרנים עם בוץ בנעליים. היום השדה של ילדותי, כמו שדות בור רבים אחרים, כבר איננו. במקומו עומד בנין, ומחלונותיו נשקפים בניינים אחרים. רק בגן הציבורי שבקצה הרחוב עוד פורחת חרצית עקשנית.

הסיפור שלי אינו יוצא דופן. האוכלוסייה בישראל הולכת וגדלה והיא זקוקה לבתים, חנויות, בתי ספר, מפעלים וכבישים. כל אלה יכולים להיבנות רק על השטחים שאינם בנויים – על השטחים הפתוחים.
הכינוי "השטחים הפתוחים" כולל בתוכו כל שטח או אזור החשוף מאספלט ובטון. שטחים אלה כוללים את שדות הבור, את השטחים החקלאיים, את שמורות הטבע והגנים הלאומיים, את חופי הים ואת היערות. גם גנים ציבוריים ופארקים עירוניים הם שטחים פתוחים.

חשיבותם של השטחים הפתוחים

הם תורמים גם לאיכות הסביבה. השטחים הפתוחים. צילום: ארכיון הצילומים של קק
הם תורמים גם לאיכות הסביבה. השטחים הפתוחים. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

לשטחים הפתוחים יש תפקידים רבים וחשובים. מעבר לכך שהם משמשים כאתרים לבילוי ונופש, יוצרים נוף ומרחבים, השטחים הפתוחים תורמים גם לאיכות הסביבה. לאזורים עשירים בצמחייה יש תפקיד חשוב בטיהור האוויר: אזורים המכוסים בעצים וצמחים קולטים פחמן דו חמצני מהאוויר ופולטים חמצן אל האטמוספירה, ולכן זכו השטחים הפתוחים גם לכינוי "ריאות ירוקות".

בנוסף לכך, עוזרים השטחים הפתוחים גם באיסוף מי התהום שלנו: האדמה החשופה מבטון מאפשרת למי הגשמים לחלחל דרכה ולהיאסף אל מי התהום ובכך היא מגדילה את עתודות מי השתייה שלנו. גם המגוון הביולוגי זקוק לשטחים הפתוחים: מינים רבים של בעלי חיים וצמחים חיים בשטחים הפתוחים ותלויים בקיומם. אם ייעלמו השטחים הפתוחים ייפגעו או ייכחדו היצורים החיים בהם.

קק"ל והשטחים הפתוחים

שועל בפארק בריטניה. צילום: באדיבות ארכיון הצילומים של קק
שועל בפארק בריטניה. צילום: באדיבות ארכיון הצילומים של קק"ל
המאבק בין צורכי הבנייה והפיתוח לבין הרצון והצורך לשמור על השטחים הפתוחים בישראל הוא מאבק יומיומי ומתמשך. קק"ל, יחד עם המשרד להגנת הסביבה והגופים הירוקים השונים, פועלת לשמירה והגנה על השטחים הפתוחים בישראל. כשתוכניות מתאר שונות מבקשות לבנות ולסלול ללא התחשבות בשטחי טבע ונוף, ממהרים הארגונים הירוקים למחות ולהילחם לפסיקות משפטיות כנגד תוכניות הבנייה. כך, למשל, בוטלה "תוכנית ספדי" – תוכנית מתאר מחוזית שביקשה להרחיב את העיר ירושלים מערבה, על חשבון הרי ירושלים ונחל שורק. קק"ל הייתה אחד הגורמים הבולטים שהשתתפו במאבק הממושך בתוכנית. המאבק הסתיים כאשר המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה שלא לאשר את התוכנית, ולא לבנות כ-20 אלף יחידות דיור על שטח של 10,000 דונם יערות ושטחים פתוחים.
גם למפעל הייעור של קק"ל יש מקום של כבוד בשמירה על השטחים הפתוחים. קק"ל נוטעת, מחדשת ומטפחת מאות אלפי דונמים של עצים וחורש טבעי. עצי היער תורמים לשימור הקרקע, למניעת סחף ולהגנה מפני אבק, רעש וחומרים מזהמים. היערות מהווים שטחים פתוחים זמינים ומזמינים, וקק"ל דואגת להכשיר בהם חניוני פיקניק ומתקני משחק, שבילי טיול רגלי ושבילי אופניים, מצפורים ואתרי מורשת וארכיאולוגיה. ביערות רבים הוצבו שלטי הסברה והכוונה ואתרים רבים הונגשו למוגבלים בתנועה.
בנוסף לפרויקט הייעור, תורמת קק"ל לשמירה על השטחים הפתוחים גם בפעולות שהיא יוזמת לשיקום מפגעים סביבתיים, אתרי פסולת ונחלים מזוהמים, והפיכתם למוקדי בילוי ונופש. אחת הדוגמאות הבולטות היא פארק הצפרות באילת. זהו פארק שהקימה קק"ל בשיתוף עם החברה הממשלתית לתיירות, רשות שמורות הטבע ועיריית אילת. האתר, ששימש קודם לכן כמזבלה, כוסה באדמה ויושר. ניטעו בו צמחי מדבר והוקמו בו בריכות מים, מסתורי תצפית ותחנת טיבוע. כיום מארח האתר מדי שנה כמיליארד וחצי ציפורים מ-200 מינים שונים, רובן המכריע – ציפורים נודדות, העוצרות באילת בדרכן מאפריקה לאירופה.

גם אתם יכולים!

פריחת עצים ביער אילנות. צילום: מיכאל חורי. צילום: באדיבות ארכיון הצילומים של קק
פריחת עצים ביער אילנות. צילום: מיכאל חורי. צילום: באדיבות ארכיון הצילומים של קק"ל

השמירה על השטחים הפתוחים היא משימה משותפת של כל אחת ואחד מאיתנו. כשאתם יוצאים לטייל, שמרו על הסביבה ועל היצורים החיים בה – הצמחים ובעלי החיים. אם יש בסביבתכם שטח פתוח – אמצו אותו. שמרו על הניקיון ודווחו לרשויות אם מישהו פוגע בנוף או בחי. קחו חלק במאבקים הציבוריים על השטחים הפתוחים. לכולנו יש כוח להשפיע. הנה לדוגמה, המאבק להצלת חוף פלמחים החל כיוזמה של צעירים שבטיול חורף שגרתי גילו שהחלו לבנות על החוף. הצעירים גילו כי קיימת תוכנית לבנות כפר נופש גדול בחוף פלמחים – רצועת חוף טבעית וייחודית, שיש בה מגוון ייחודי של צומח וחי. הצעירים הקימו בחוף אוהל מחאה והחלו בפעילות הסברה ומחאה נגד התוכנית של היזמים. "הוועד להצלת חוף פלמחים" קם בהתנדבות והוביל את המאבק. הגופים הירוקים הצטרפו למחאה נגד הבנייה בחוף, ובזכות שיתוף הפעולה בין הארגונים והציבור, בנובמבר 2010 ביטלה הוועדה המחוזית לבנייה את תוכניות הבנייה, ורשות הטבע והגנים הפכה את החוף לגן לאומי ולחוף ציבורי פתוח.

סרטון – חדשות ערוץ 2, יום הניצחון במאבק להצלת חוף פלמחים

סרטון – אתר הטלוויזיה החינוכית, דיון בנושא עתיד השטחים הפתוחים 2011

מטיילים בשטחים הפתוחים

מזהים? עקבות כלב שהלך בחול. צילום: pixabay
מזהים? עקבות כלב שטייל בחול. צילום: pixabay
בין אם אתם קוראים את הכתבה הזו בחגים ובחופשים ובין אם לא, אנו מזמינים אתכם להצטייד בכובע ובמים ולצאת אל השטחים הפתוחים – הרי ירושלים, חוף פלמחים או כל אזור אחר. באזורים שונים בארץ תוכלו לפגוש במגוון שונה וייחודי של בעלי חיים וצמחים. כדאי להצטייד במגדיר צמחים ובמגדיר חרקים. טיילו, הביטו רחוק אל הנוף והאופק, אבל אל תשכחו להביט גם למטה, לעולם השוקק של היצורים הקטנים שלמרגלותיכם. באזורים חוליים, תוכלו לנסות ולזהות עקבות של בעלי חיים שעברו על השבילים מוקדם בבוקר, או מאוחר בלילה. נשמו עמוק את האוויר הנקי, את ריחות הצמחים והאדמה. אל תקטפו ואל תאספו דבר מלבד תמונות, חוויות וזיכרונות.
ולסיום, הדפיסו ושמרו – מגדיר עקבות יונקים בישראל