אתר קק"ל לצעירים

בראש השנה צמחה שושנה

מאת: יוליה ויגודה

ראש השנה הוא אחד מימי הציון המרכזיים של לוח השנה שלנו, היום הראשון של החודש העברי הראשון הוא חודש תשרי, והתחלות הן תמיד דבר מרגש

ראש השנה כיום הדין

ראש השנה הוא אחד מימי הציון המרכזיים של לוח השנה שלנו. היום הראשון של החודש העברי הראשון הוא חודש תשרי. התחלות הן תמיד דבר מרגש וכך בראש השנה אופפת אותנו אווירה של שמחה והתרגשות מהשנה החדשה ומהפוטנציאל האין סופי שטומנת כל התחלה חדשה.

הרעיון של החידוש, של ההתחלה מחדש, הוא אחד הרעיונות המרכזיים של ראש השנה. צד נוסף הוא יום הדין וגם הוא למעשה קשור בעניין ההתחלה. בכדי שנוכל להתחיל מחדש באמת, עלינו להסתכל אחורה על השנה שחלפה ולעשות חשבון נפש אמיתי וכן עם עצמינו. ביום הדין כל אחד שואל את עצמו מהם הדברים שאותם הוא רוצה לשמר ולקחת איתו לשנה הבאה ואלו דברים הוא עשה שאותם מוטב להשאיר מאחור.

סימני החג

סימני החג
שירבו זכויותינו כרימון. צילום: מיכאל חורי
כיוון שאנו רוצים לזכות בשנה טובה, קבעו חכמים מאכלים שמשמשים כ"סימנים", כלומר מאכלים שיש בשם שלהם סימן, רמז, לדברים טובים שיבואו עלינו בשנה הבאה. כך למשל:
  • תפוח בדבש - שנאמר: "שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
  • ראש של דג - כדי "שנהיה לראש ולא לזנב".
  • רימון - "שירבו זכויותינו כרימון".
  • תמר - "שייתמו (שיסתלקו) אויבינו. 
  • חלה עגולה - בכדי לסמל את מעגל השנה וגם אותה טובלים כמובן בדבש מתוק ולא במלח.

השופר ועיצובו

השופר ועיצובו
תקיעת שופר בכותל. צילום: ארכיון צילומי קק"ל

ראש השנה נקרא גם "יום זכרון תרועה" כי ביום זה אנו תוקעים בשופר ומריעים. תקיעת השופר היא מצווה מרכזית בחג ועלינו לשמוע בכל אחד מימי החג 100 תקיעות!

השופר עשוי מקרן של אייל, ועל ידי חימומו במים רותחים מביאים את הקרן לידי ריכוך וגמישות, דבר המאפשר לקלף מעליה את הקליפה החיצונית הגסה, עד שמגיעים לקליפה העדינה שנמצאת מתחת. במצב זה של התרככות ניתן לעצב את הקרן בכל צורה רצויה בהתאם למקובל בעדות השונות: ביהדות המזרח נהוג שהשופר כפוף, סמל לתפילת היהודי בענווה, כדי "לכופף לבנו לפני אבינו שבשמיים...". ואילו בעדת התימנים נהוג שהשופר ארוך ומסולסל, ויש שאף מקשטים אותו ומשבצים בו אבני-חן.


קולו של השופר קול ה"תרועה" נועד בכדי לעורר את הלב והרגש במהלך תפילות החג. גם בנוגע לקולו של השופר יש העדפות שונות בכל עדה ועדה: בעדה התימנית אוהבים את קולו כהה ועמום, כאילו הוא עונה מן המדבר. בעדה האשכנזית מעדיפים קול "בכייני", דק וגבוה. בעדה הספרדית אוהבים קול חגיגי, כזה שמבשר ניצחון והצלחה או קבלת התפילה בשמיים.

כל שנה מתחילה אולי בסימני שאלה, אבל עצם ההתחלה פותחת את הלב, מחדירה בנו אופטימיות ומעלה כמעט באופן אוטומטי את החיוך על הפנים. ראש השנה מהווה עבורנו פתיחת דלת - אפשרות. אנחנו טרם יודעים אם, ועד כמה נצליח לממש אותה, אבל לפחות בשלב הזה אנחנו יכולים לשמוח, בלי דאגות, על עצם פתיחתה של השנה עם כל תקוותינו לגביה. אחרי שהתחלנו בימי אלול בסיכום השנה הקודמת, השתדלנו לראות את הטעויות וגם את ההצלחות, בראש השנה אנחנו מסתכלים בחיוך קדימה אל העתיד.