אתר קק"ל לצעירים

ל"ג בעומר ירוק ובטוח

המדורה שאנחנו מדליקים בל"ג בעומר, היא אחד האירועים החברתיים המהנים בחגי ישראל. שיחות עם חברים מול המדורה, צחוקים, תפוחי-אדמה ובשר צלוי– מה עוד צריך?
הכנו לכם כתבה שבה תוכלו לקרוא על מהות החג ומקורו מבלי לצאת מבולבלים, וגם מספר כללים חשובים שישמרו עליכם קודם כל, וגם על הסביבה והטבע.

מהות החג ומקורו

לא מפתיע לגלות שילדים ומבוגרים רבים מבלבלים בין סיפורי החג, מקורו ומהותו. ומה הפלא, איפוא, כשמספר לא קטן של סיפורים ודמויות תורמים לעניין?

ל"ג בעומר הוא חג חדש יחסית, שאינו מצוין בתורה, במשנה או בגמרא. כשמו כן הוא, מצוין ביום ה-33 ל"ספירת העומר". ספירת העומר כפי שאנו מצווים בספר ויקרא (כ"ג, ט"ו): "וספרתם לכם ממחרת השבת (חג הפסח) שבע שבתות (שבועות)..." כלומר למחרת חג הפסח מתחילים לספור שבעה שבועות אשר מסתיימים בחג השבועות עם הבאת מנחת החיטה החדשה לבית המקדש, שלאחריה מותר היה להביא למקום גם מהתבואה החדשה.

מאוחר יותר קיבלו הימים שבין פסח לשבועות, ימי ספירת העומר, משמעות של ימי אבל. האבל נקבע בעקבות מותם הטרגי של עשרים וארבעה אלף מתלמידיו של רבי עקיבא (לפי האמונה מתו במגיפה, או כסברת החוקרים נהרגו במהלך המרד של בר כוכבא ברומאים הכובשים). ולכן בימי הספירה מקימים דיני אבלות – לא מסתפרים, לא מתגלחים ולא מתחתנים. לפי המסורת, ביום ה- 33 לספירת העומר פסקה המגפה. הודעה על הפסקת המגיפה התפשטה ברחבי הארץ הודות להדלקת המדורות, ומאז נקבע יום זה כיום שמחה.

ל"ג בעומר הוא גם יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי (בשנת 160 לסה"נ), שהיה אחד מתלמידיו של רבי עקיבא. על פי המסורת, ביום זה, טרם פטירתו גילה ר' שמעון בר יוחאי לתלמידיו את סודותיה של תורת הקבלה. על פי בקשתו הפך יום פטירתו ליום שמחה והודיה והדלקת המדורות הם תזכורת לאותו אירוע ולאור הרוחני הרב שנגלה לנו.

אבל הסיפור הנפוץ ביותר בגני הילדים בל"ג בעומר הוא סיפורו של מרד בר כוכבא. לפני שנים רבות כבשו הרומאים את ארץ ישראל, גזרו על היהודים גזירות שונות הנוגדות את הדת והרסו את ירושלים ובית המקדש. בר כוכבא לא השלים עם גזירות הרומאים והחליט להלחם בהם. לפי המסורת ביום ה-33 לספירת העומר חל מפנה לטובת צבאו של בר כוכבא והרומאים הובסו. המדורות שמדליקים בל"ג בעומר הן זכר לאותן משואות שהדליקו בר כוכבא וחייליו כדי להעביר את ההודעה על ניצחונם. גם מנהג חץ וקשת קשור לסיפור המרד כיוון שאלו היו כלי הנשק ששימשו את הלוחמים.
 
המאמינים בקבלה מקשרים את המסורת למשחק בחץ וקשת עם סיפורו של ר' שמעון בר יוחאי שבתקופתו לא נראתה בשמים קשת - סימן לכוח התורה שהיה בו ואשר נתן הגנה לעם ישראל.

הידעתם? תקופת המרד הייתה תקופת העצמאות האחרונה של עם ישראל בארצו, עד להקמת מדינת ישראל בשנת 1948.

אש, אש, סכנה - מדריך למדורה בטוחה

מדורות ל"ג בעומר יכולות להיות דבר מסוכן לחוגגים ולסביבה , מסיבות ברורות. דוגמה לסכנות האש מהעת האחרונה, היא השריפה הגדולה שפרצה בשנת 2010 ביערות הכרמל. בנוסף, שריפה של חומרים מסוכנים בתוך המדורה עצמה משחררת חומרים רעילים לאוויר, ופוגעת גם בסביבה, בבני-האדם ובטבע.
 
איך אפשר להפוך את המדורה לעניין בטוח יותר? הנה כמה כללים פשוטים שיהפכו את המדורה לבטוחה וידידותית יותר לסביבה:

1. יש לחפש מקום מתאים להבערת אש

• חפשו מקום פתוח שאין סביבו עצים או צמחיה אחרת שעלולה להינזק ולהישרף.

• אם מדובר בשטח בנוי- התרחקו ממבנים, מתקני דלק, קווי חשמל או עצים.

• הבערת מדורות בחורשות וביערות מותרת רק במקומות מסומנים המיועדים למטרה זו.

2. יש להתחשב בכיוון הרוח ובעוצמתה-  אם המקום סמוך ליער או צמחיה ונושבת רוח חזקה, אין להבעיר בו את האש.

3. טרם הנחת הקרשים והזרדים בשטח, יש לנקות מחומרים דליקים (זרדים, קוצים, עשבים) את האזור שבו מתכננים להבעיר מדורה. גדרו סביב למדורה עם אבנים בינוניות, זה מהווה נדבך נוסף של הגנה.

4. הימנעו מכניסה לאתרי בנייה ומלקיחה בלא רשות. ישנן ערים שמחלקות גזם ועצים לרגל החג (עדכונים על כך תמצאו באתרי העיריות). הימנעו מלקיחת עגלות סופר, גרימת נזק ומעשי קונדס מסוכנים.

5. מומלץ ללבוש ביגוד מתאים- נעליים שלמות, חולצה ומכנסיים שיגנו על הגוף מפני גיצים ועקיצות (לחרקים ולזוחלים יש משיכה לחום האש).

6. יש להחזיק בקרבת המדורה 2 דליי מים מלאים למקרה של התפשטות השריפה.

7. בסיום הקומזיץ- אין לעזוב את המקום אלא לאחר כיבוי מוחלט של האש!!!  לאחר הכיבוי במים ובעפר, יש להפוך את הרמץ ולוודא שלא נותרו שום גחלים או רמץ חם.

8. אם התפשטה אש קטנה ליער או לחורש סמוך, יש להתקשר מיד למכבי האש בטלפון 102 ובנוסף לנסות ולבודד את האש שהתפשטה, כך שלא תוכל להתפשט יותר. זאת ניתן לעשות ע"י הכאת ענפי האש בענפים ירוקים, במחבטים או בשמיכות ועל ידי שפיכת מים ועפר על האש.
 
זכרו! אם חס וחלילה אחזה אש באחד מכם, אל תרוצו!!! הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להתגלגל על החול מספר פעמים. כמו כן אפשר להיעזר בשמיכה או מגבת. כוויה בגוף אדם יש לקרר מיד במי ברז ולהעביר את הנפגע לטיפול רפואי.

ואיך נהפוך את המדורה ליותר ידידותית לסביבה?

1. לאחר הבערת האש- אין להתיז דלק או חומרים דליקים אחרים, כגון שמן, על האש הבוערת ואין להשליך לתוכה עצמים העשויים מחומרים דליקים העלולים להתפוצץ (מיכלי תרסיס, חזיזים או קליעי נשק).

2. הימנעו מכריתת עצים ושיחים. בסביבתכם ניתן למצוא מספיק ענפים יבשים ופסולת גזם שמותר לעשות בהם שימוש למדורה.

3. בחרו בענפים יבשים בלבד, ללא עלוות ירק. בחרו קרשים ללא מסמרים, ברגים, דבק, לכה, צבע ופלסטיק.

4. אסור להשליך למדורה חומרי פלסטיק, סוללות, תרסיסים, קלקר וניילונים. שריפתם של חומרים אלה גורמת לפליטה של חומרים מסרטנים ומזהמים.

5. אין לשרוף תחליפי עץ מלא כמו מלמין, M.D.F  יש להימנע מתחליפי עץ מאחר ותהליך ייצורם כולל ערבוב עם דבקים שונים הפולטים לאוויר בעת שריפתם חלקיקים המכילים חומרים מסוכנים ומלווים בריחות רעים.

6. אין להשליך למדורה זכוכיות, תרסיסים, שימורים, אבנים, ונפצים. הם עלולים להתפוצץ מחומה של האש ולהוות סכנה לחוגגים סביב המדורה.

7. לחגוג בחברותא. חשוב לצמצם מדורות ולאחד כוחות, כדי "לחסוך" עוד מדורות וזיהום אוויר. שירה ושמחה יוסיפו לאור ולאווירה הנעימה. כמו כן, מתוך התחשבות בזיהום האויר, בקשישים וטף ובנזק שנגרם כתוצאה מריח העשן לדיירים הגרים בקרבת מקום, הינכם מתבקשים לחגוג את החג ביום ל"ג בעומר בלבד ולא במשך כל ימות השבוע.

8. מומלץ לא לשבת קרוב למדורה ולא בכוון שאליו פונה העשן, כדי להימנע משאיפה מיותרת של מזהמים. אל תישנו קרוב למדורה עם שקי שינה.