המפקדת הקטנה והרזיסטנס הצרפתי

מאת: אלן שניידר, מנהל המרכז העולמי של "בני ברית" ומערכת "חלון ירוק"

טקס הזיכרון המסורתי, שנערך ביער הקדושים על ידי קק"ל וארגון בני ברית, הוקדש השנה להוקרת גבורתם של לוחמי הרזיסטנס היהודי בצרפת שפעלו למען הצלת אחיהם, וביניהם המפקדת הקטנה, פאני בן עמי

ביום השואה תשע"ח, 12.4.2018, נערך טקס יחיד ומיוחד בארץ ובעולם שהוקדש להוקרת פועלם ולהנחלת מורשתם של יהודים שהצילו יהודים אחרים במהלך השואה, תחת סיכון אישי רב. בטקס שנערך ב"רחבת מגילת האש" ביער הקדושים השתתפו כ-300 טירוני מג"ב, חניכים של מכינות קדם צבאיות וכ-300 תלמידים מבתי ספר על יסודיים בירושלים והסביבה. יו"ר המרכז העולמי של ארגון בני ברית, ד"ר חיים כ"ץ, אמר: "עד היום הוענק אות המציל היהודי לכ-200 מצילים שפעלו בצרפת, הונגריה, יוון, גרמניה, סלובקיה, יוגוסלביה, רוסיה, פולין, אוקראינה, איטליה והולנד. וזאת במטרה להוקיר את גבורתם של המצילים היהודים בשואה."

שני גלילי מגילה – השואה והתקומה

אדרטת מגילות האש ביער הקדושים. צילום: אמיר שור

אנדרטת מגילת האש ביער הקדושים. צילום: אמיר שור

בטקס השתתפו המצילה פאני בן-עמי גיבורת הספר "המפקדת הקטנה" (1986) והסרט "המסע של פאני" (2017), פרדריק רוג, ממלא מקום שגרירת צרפת בישראל, ד"ר צילה הרשקו, מחברת הספר "ההולכים בחושך יראו אור: הרזיסטנס היהודי בצרפת, שואה ותקומה 1949-1940", יו"ר המרכז העולמי של בני ברית, ד"ר חיים כ"ץ, והמנהל, אלן שניידר, מנהל חטיבת משאבי אנוש בקק"ל, אלי אחי מרדכי ועוד.

הטקס נערך ביער הקדושים מול אנדרטת מגילת האש, שמתארת את סיפור הגלות, השואה והתקומה של העם היהודי. את אנדרטת הברונזה, שמתנשאת לגובה של שמונה מטרים, יצר הפסל, ניצול השואה, נתן רפפורט. האנדרטה מעוצבת בצורת שני גלילי מגילה, כאשר אחד מתאר את השואה והשני את התקומה. מדריכי קק"ל הסבירו לבני הדור הצעיר ולקבוצות של מבקרים את משמעות האנדרטה. יער הקדושים ניטע על ידי קק"ל וארגון בני ברית בשנות ה-50 להנצחת נספי השואה. שישה מיליון עצים ניטעו ביער לזכר הנספים. זהו אחד האתרים הראשונים בישראל להנצחת קורבנות השואה.

אות המציל למפקדת הקטנה ולחברי הרזיסטנס היהודי

פאני בן עמי עם אות המציל היהודי. צילום: חיים ורסנו

במהלך הטקס הוענקו "אות המציל היהודי" על ידי המרכז העולמי של בני ברית והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה (JRJ) לפאני בן-עמי ולכבוד מצילים נוספים, שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים אחרים באירופה בתקופת השואה. פאני בן עמי, "המפקדת הקטנה", הייתה רק בת 13 כאשר הובילה קבוצה של 15 ילדים ביערות ובדרכים עד שעברו את הגבול מצרפת הכבושה לשוויץ החופשייה. למרות גילה הצעיר, גילתה פאני כושר מנהיגות ותושייה רבה והצילה את הילדים, בעודה מסכנת את עצמה. פאני בן עמי ריגשה את הנוכחים כשאמרה כי היא חולקת את אות המציל היהודי עם קבוצת הילדים שאותה הובילה במסע הבריחה מצרפת לשווייץ. היה לה מסר לתלמידים ולחיילים: "תטיילו בעולם ותספגו תרבויות חדשות, אבל תבנו את החיים שלכם כאן בישראל. כי כשלא יהיה טוב בגולה יזרקו אתכם."

משה יוגב, חבר דירטוריון קק"ל, אמר: "פאני בן עמי, שיושבת כאן היום, הפכה בעל כורחה לגיבורה כבר בעודה ילדה, כשהובילה את חבריה באומץ לב, דרך סיכונים בלתי אפשריים, מצרפת הכבושה אל חוף המבטחים של שוויץ. כמוה אנו מכבדים כאן, כבכל שנה, מצילים יהודים רבים נוספים, חברי הרזיסטנס הצרפתי ומצילים ממדינות נוספות, שבמקום להתרכז בדאגה לשלומם ולשלום בני משפחותיהם בחרו לפעול ולהסתכן כדי להציל את אחיהם מהתופת. פעולות ההצלה האלה מהוות מקור השראה וגאווה לכולנו, ובעיקר לבני הדור הצעיר. זו הדוגמה וזה המופת לסולידריות אנושית ויהודית, על פי הערך החשוב: 'כל ישראל ערבים זה לזה'."

מי היו חברי הרזיסטנס היהודי בצרפת?

ד"ר צילה הרשקו, מחברת הספר "ההולכים בחושך יראו אור: הרזיסטנס היהודי בצרפת, שואה ותקומה 1949-1940", ששימש מקור לאותות שהוענקו לכבוד חברי הרזיסטנס היהודי בצרפת, אמרה בטקס: "ארגון הרזיסטנס היהודי בצרפת מהווה תופעה ייחודית בהיסטוריה של המאבק היהודי נגד הצורר הנאצי ונגד משתפי הפעולה של משטר וישי. מדובר בתשע רשתות יהודיות אוטונומיות, שהתאחדו לארגון גג "הארגון היהודי למאבק" (OJC – Organisation Juive de Combat). הגרעין הראשון נוצר כבר ביוני 1940 עם הכיבוש הגרמני. חברי הרזיסטנס היהודי פעלו לאורך כל הכיבוש בצורה מאורגנת ואינטנסיבית בהצלת עשרות אלפי יהודים בשיתוף פעולה עם חסידי אומות העולם הצרפתים. הם השתתפו בקרבות לשחרור צרפת עד לתבוסה הסופית של הנאצים במאי 1945. צרפת העניקה להם עיטורים של לוחמי רזיסטנס ולוחמים נגד הנאצים. בעוז הם סיכנו את חייהם למרות שיכלו לחיות בביטחון יחסי בשל התעודות המזויפות. אך הם שילמו מחיר כבד. 200 מחבריהם נהרגו במהלך פעילותם. רבים אחרים נעצרו, עונו אך שרדו".

עוד הוסיפה: "נאמנים לחזונם הציוני, רבים מהם נרתמו עם תום המלחמה למאבק להקמת מדינת ישראל. אברהם פולונסקי, התמנה על ידי בן גוריון למפקד ארגון ההגנה בצרפת ובצפון אפריקה. חברי הארגון העבירו יהודים שניצלו, ממזרח אירופה ומרכזה דרך חופי צרפת לארץ ישראל. השלטונות הצרפתיים סייעו למפעל הומניטרי זה. רבים מהם עלו לארץ ישראל והשתלבו בקרבות מלחמת העצמאות. רובם אינם כבר איתנו".

"המצילים היהודים היו הכוח המניע מאחורי חסידי אומות העולם הצרפתים", אמר פרדריק רוג, סגן שגרירת צרפת בישראל. "אנחנו נמצאים כאן על מנת לזכור את הטרגדיה האיומה שהביאה לרציחתם של מיליוני יהודים".

שמות, סיפורים ועדויות

ניצולת השואה ליה רוזנברג מספרת את סיפורה לחיילים. צילום: יואב דביר

במהלך הטקס ביצעה הזמרת, רויטל רביב, את המנון הרזיסטנס הצרפתי יהודי, בליווי החלילנית רובי הוד והגיטריסט אייל לבר. תלמידי תיכון מרחובות הקריאו שמות של יהודים צרפתיים שנרצחו בשואה וסיפורים אישיים של ניצולים ושל לוחמי הרזיסטנס. אברהם חולי, חבר הנהלת בני ברית, קרא את תפילת יזכור לזכר קורבנות השואה. דניאל גרץ, נשיא בני ברית ישראל, נשא תפילת קדיש לעילוי נשמת הנספים. ד"ר אלן מישל, מייסד עמותת הצופים היהודיים בצרפת, הדליק את משואת הזיכרון בשם בני הדור השני לרזיסטנס.

ד"ר חיים כץ , יו"ר המרכז העולמי של "בני ברית", אמר: "מטרתנו להוקיר את פועלם של אנשים פשוטים כמונו, שצורך הזמן הפך אותם לגיבורים. סיפוריהם של מאות היהודים שחירפו את נפשם להצלת יהודים כמעט אינו ידוע. אנו רק בתחילתו של מסע ארוך לעשיית צדק היסטורי להוקרת גבורתם".

מפי העדים

המשתתפים בטקס זכו לשמוע סיפורים אישיים של ניצולי שואה במסגרת פינות עדות, שפעלו לפני הטקס ואחריו בתחנות שונות ביער. בין העדים שסיפרו את קורותיהם היו: צילה הרשקו, אליעזר לב ציון, ליה רוזנברג, אסתר דבורה רייז-מוסל, נעמי קון-סיטבון ואיטה קלר בן חיים.

אסתר דבורה רייזמוסל סיפרה לקבוצת חיילים כיצד נשלחה עם משפחתה למחנה ברגן בלזן, ושרדה את המלחמה עם שני אחיה. אביה ואימה נרצחו במחנה. "במשך 40 שנה לא דיברתי על מה שקרה לי במלחמה. מרגש לבוא לפה ביום השואה ולספר את הסיפור שלי".
אליעזר לב ציון סיפר על פעילותו ברזיסטנס ואמר: "מטרתנו לא הייתה להרוג, אלא להציל חיים".
נעמי קון סיטבון שרדה את השואה בעזרת הרזיסטנס, שסייעו לה להסתתר בעיירה הצרפתית הציורית לוטרק. היא סיפרה: "הנוף היה כמו גן עדן, אבל מסביבנו הייתה תופת".
איטה קלר בן חיים הסתתרה במלחמה בבית דודתה, כשהיא מתחזה לילדה נוצרייה. היא אמרה: "רק כשהפכתי בעצמי לאימא, הבנתי כמה קשה ודאי היה לה למסור אותי. שרדתי הודות לאומץ ליבה".