אתר קק"ל לצעירים

סיפורו של אוטו קומוי

בטקס יום השואה לשנת תשע"ג, שנערך בכ"ח בניסן ביער הקדושים למרגלות אנדרטת מגילת האש, סופר על חייו המרתקים ופועלו של אוטו קומוי, נשיא הפדרציה הציונית בהונגריה ויו"ר ועד העזרה וההצלה, שפעל להצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד לאחר כיבוש הונגריה על ידי הנאצים

 

אוטו קומוי

אוטו קומוי

מי היה אוטו קומוי?

אוטו קומוי נולד בשנת 1892 בשם נתן זאב כהן והיה בנו של אחד הפעילים הציונים הבולטים בהונגריה. הוא התחנך על ברכי המסורת היהודית וברוח הרעיונות החדשים של הרצל. כשהיה בן 15 הוא תרגם להונגרית את ספרו של הרצל "אלטנוילנד". כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה נלחם קומוי בגבורה בשורות הצבא ההונגרי וזכה לעיטורים.

לאחר המלחמה, השלים את לימודי ההנדסה והפך לאחד המהנדסים החשובים בהונגריה, שתכנן מבני ציבור רבים, זאת, למרות היחס האנטישמי של סביבתו, שמנע ממנו להתקדם ואף גרם לו לשנות את שמו היהודי.

 


קומוי ואשתו לילה, 1920

במקביל לעבודתו כמהנדס, המשיך קומוי בפעילות הציונית, בפרסום מאמרים ונשיאת הרצאות. הוא ביצע את הפעילות הציונית בהתנדבות, מבלי שאי פעם ביקש או קיבל שכר בעבורה, ואף תרם בנדיבות לקרן קימת לישראל ולקרן היסוד.

הונגריה בתקופת המלחמה

הונגריה היתה בת ברית של גרמניה הנאצית, וכבר בשנת 1938 הטילה גזירות על היהודים שחיו בשטחה, שסבלו גם מהתנכלויות של הארגון ההונגרי הפאשיסטי "צלב החץ". עם זאת, לאורך רוב שנות המלחמה ניהלה הונגריה מדיניות עצמאית בכל הנוגע לפליטים היהודים, והדבר הפך את בודפשט, בירתה, למרכז הפעולות להצלת יהודים משטחי הכיבוש הגרמני.

אוטו קומוי נבחר לנשיא הפדרציה הציונית בהונגריה בשנת 1940. מספר חודשים לאחר בחירתו, אסר שר הפנים ההונגרי על קיום פעילות ציונית ברחבי המדינה. למרות האיסור המשיך קומוי בארגון הפעילות הציונית, ובמקביל ניצל את קשריו אצל שלטונות הונגריה כגיבור מלחמה כדי להיאבק באיסור, מתוך הבנה שפתרון בעיותיה של יהדות הונגריה נעוץ בהחדרתו והגשמתו של הרעיון הציוני. מאמציו צלחו, ובדצמבר 1943 הותרה שוב הפעילות הציונית בהונגריה.

במהלך אותה שנה הוקם ועד העזרה וההצלה, שקומוי נבחר לעמוד בראשו. הוועד פעל למצוא לפליטים יהודים שהגיעו להונגריה מגורים, מחבוא ותלושי מזון, וכן ארגן אותם לקראת עלייה לארץ ישראל. בפעילות הוועד היה סיכון רב, היות שממשלת הונגריה אסרה על הגשת סיוע לפליטים, וקבעה עונשי עבודות כפייה ואף עונשי מוות למי שיפר את האיסור. אך הדבר לא הרתיע את קומוי. הוא נתן גיבוי והקצה כספים להעלאת הפליטים היהודים וחסרי הנתינות לארץ ישראל דרך רומניה ואיסטנבול. פעילות זו נמשכה אפילו לאחר הפלישה הגרמנית להונגריה בשנת 1944, ועד לפרישת רומניה מהברית עם גרמניה באוגוסט של אותה שנה והפיכת הגבול ההונגרי-רומני לגבול עוין. במהלך כל התקופה יצאו כ- 15,000 יהודים מהונגריה וניצלו תודות לפעולות אלו.

 


חברי ועד העזרה וההצלה. משמאל: אוטו קומוי, הנזי ברנד, ד"ר ישראל קסטנר, פרץ רבס וצבי גולדפרב

הכיבוש הנאצי

גרמניה פלשה להונגריה ב-19 במרס 1944. עשרה ימים לאחר מכן החלה רדיפה שיטתית של היהודים במדינה: היהודים סומנו בטלאי צהוב, רכושם הוחרם וננקטו צעדים להפרדתם מהאוכלוסייה הכללית לשם השמדתם.

עד לאמצע חודש מאי 1944 רוכזו כחצי מיליון יהודים בערי השדה בהונגריה בגטאות לקראת גירוש והשמדה ונגזל רכושם (ריכוזם של יהודי בודפשט נדחה לשלב מאוחר יותר). ב-15 במאי החל שילוחם של היהודים מערי השדה לאושוויץ. התקדמותו של הצבא האדום אל עבר גבולות הונגריה הביאה את הגרמנים להאיץ את השמדת היהודים בכל השטחים שעוד נותרו בידם. בתוך שישה שבועות בלבד גורשו לאושוויץ כ־450,000 יהודים מערי השדה ב-147 משלוחים (טרנספורטים). עם סיום המשלוחים, ביולי 1944, לא היו עוד יהודים בהונגריה מחוץ לאזור בודפשט.

במהלך תקופת הכיבוש הנאצי בהונגריה, המשיך קומוי בפעילותו להצלת יהודים. הוא ניהל משא ומתן עם נציגים מתונים בממשלת הונגריה ועם נציגי המדינות הניטרליות – ביניהן ספרד, שוויץ, פורטוגל, שוודיה והוותיקן – אשר תרמו להצלת יהודים לקראת סוף המלחמה. לפגישות – עד עשר ביום אחד – הגיע לרוב ברגל תוך חציית העיר בודפשט מצד לצד, מרחק של כ- 15 קילומטר ביום.

מצילם של עשרות אלפים

קומוי היה מעורב גם בתפקיד הטראגי של הרכבת רשימת 1,684 יהודים שיצאו מהונגריה ברכבת שנודעה כ"רכבת קסטנר" וניצלו מהשמדה. אף שיכול היה לצרף את עצמו ואת משפחתו לנוסעי הרכבת החליט קומוי לא לעשות כן ושלח רק את בתו היחידה, לאה. לימים, אחרי עלייתה לארץ, העידה אשתו לילה כי לפני יציאת הרכבת, אמר לה קומוי: "לעולם לא אוכל לדרוך על אדמת ארץ ישראל עם ראש מורם אם אבחר עכשיו להציל את חיי. ארגיש את עצמי מת מבחינה מוסרית אם אעזוב כעת את עמדתי".

בספטמבר 1944 מינה פרדריך בורן, נציג הצלב האדום הבינלאומי בהונגריה, את קומוי לראש "אגף A" (המוכר גם בשם "מחלקת הילדים של הצלב האדום"), שהוקם על מנת להציל ילדים יהודים ומאוחר יותר אף דאג לצורכיהם של יהודי בודפשט שרוכזו בגטו. עוד לפני כן – מקיץ 1944 –ובתנופה רבה יותר אחרי השתלטות "צלב החץ" על הונגריה ב-15 באוקטובר וניתוק השיחות הדיפלומטיות שקיים, הקים קומוי 52 בתי ילדים שהצילו כ-5,000 ילדים ו-600 מדריכים ועובדי חינוך ומנהלה.

גורלו של קומוי

ב-1 בינואר 1945 – ימים ספורים לפני נסיגת הגרמנים וההונגרים מפני הכוחות הסובייטים ב-18 בחודש – הגיעו שלושה אנשי "צלב החץ" למשרדו של קומוי, ודרשו שיתלווה אליהם לתשאול קצר בתחנת המשטרה. הם הבטיחו לאשתו ולנציג הצלב האדום הבינלאומי הנס ויירמן (Weyermann), שנכחו במקום, כי יוחזר תוך זמן קצר. מאותו רגע לא נודע גורלו של אוטו קומוי למרות מאמצים מידיים שעשו אשתו ונציגי הצלב האדום להביא לשחררו. ההנחה היא, שכמו אלפי יהודים אחרים, קומוי נרצח בירייה על שפת הדנובה על ידי אנשי "צלב החץ" בשל פעילות ההצלה וגופתו הושלכה לנהר – והוא בן 53 בלבד.


רחוב על שם קומוי בנווה שאנן, חיפה

סיפור הגבורה יוצא הדופן של אוטו קומוי הוא סיפור של אדם שהאמין בכל לבו בחזון הציוני ואף פעל לממש אותו על אף סיכון חייו וחיי משפחתו. גבורתו ואצילות נפשו, שתודות להן ניצלו עשרות אלפים בתקופה הקשה ביותר בתולדות העם היהודי בעת החדשה, משמשות דוגמה ומופת לכולנו.

למידע מפורט על אוטו קומוי

להורדת מצגת על פועלו של קומוי