אתר קק"ל לצעירים

"שרדתי את המלחמה הארורה"

טקס יום השואה ביער הקדושים נערך השנה בסימן גבורתם של המצילים היהודים בבית הילדים באמסטרדם, וולטר סוסקינד והמטפלות היהודיות. "מטפלות בית הילדים הבריחו תינוקות מתחת לשמלותיהן או בתוך תיקים כדי להציל את חייהם"

בנימין פלג, ניצול שואה, בטקס יום השואה ביער הקדושים. צילום: יואב דביר
בנימין פלג בטקס ביער הקדושים. היה רק בן עשרה ימים. צילום: יואב דביר
"בהיותי בן עשרה ימים הוברחתי מבית הילדים בתוך פח אשפה והועברתי לידי הפרטיזנים. הועברתי ממקום למקום ושרדתי את המלחמה הארורה. גדלתי בצל המלחמה, מבלי שהכרתי את הוריי, שנספו במחנות ההשמדה". בנימין פלג פלשנדראגר שרד את המלחמה בזכות וולטר סוסקינד והמטפלות בבית הילדים באמסטרדם, אשר יחד, בתעוזה ובנחישות, הם הצליחו להבריח מאות ילדים למקומות מסתור, וכך להציל את חייהם. טקס יום הזיכרון לשואה והגבורה יוחד השנה לגבורתם של סוסקינד והמטפלות.
בטקס, שנערך ביער הקדושים ב-24.4.2017, השתתפו ניצולי שואה, שסיפרו את סיפוריהם, לצד בני משפחותיהם של מצילים יהודים. "אנו מתאבלים היום על ששת המיליונים שנרצחו בתקופה האפלה בהיסטוריה", אמר בטקס דני עטר, יו"ר קק"ל. "יום זה הוא גם ההזדמנות שלנו להעלות על נס את פועלם ואת גבורתם של אלפי היהודים, שהסתכנו כדי להציל יהודים אחרים, למרות הסכנות הרבות שארבו להם. פעולות ההצלה האלו מהוות מקור השראה וגאווה לכל עם ישראל". במהלך הטקס הוענק אות מציל היהודים של בני ברית, המוענק ליהודים ש"גילו מסירות, תעוזה וגבורה בהצלת יהודים אחרים במהלך השואה". המצילים ובני משפחותיהם קיבלו בהתרגשות רבה את תעודת ההוקרה.

"הילדים היו שקטים מאוד"

במהלך הטקס הקריאו בני נוער ישראלים קטעי עדות של מטפלות בית הילדים באמסטרדם:
"בזכרוני אני עדיין יכולה לראות ילדים הולכים ברחוב מחוץ למעון הילדים. הם היו צריכים ללכת כשלא היו מספיק מבוגרים לטרנספורט", קראה התלמידה אסיף ציטוט של המטפלת וירי כהן. שמוליק הקריא ציטוט של סיני קטנבורך-כהן: "הילדים תמיד היו שקטים מאוד. הפחד של הוריהם היה הדבר הנורא ביותר". ד"ר ברט יאן פלים, היסטוריון הולנדי שמתמחה בתקופת השואה ודור שני לחסידי אומות העולם, סיפר כיצד מטפלות בית הילדים הבריחו תינוקות מתחת לשמלותיהן או בתוך תיקים, כדי להציל את חייהם. "עלינו להבטיח ששמותיהם של הגיבורים היהודיים לא יישכחו לעולם", אמר.

"חיי ניצלו בזכות אומץ לבה של אמי"

צבי רוזנבאום מספר את סיפורו לחיילים. צילום: יואב דביר
צבי רוזנבאום. היה בן 6 כשהגיע לבית הילדים באמסטרדם. צילום: יואב דביר
כמו בכל שנה, לאחר הטקס התפזרו ניצולי השואה בפינות שונות ביער, ואליהם הצטרפו תלמידים וחיילים, שבאו לשמוע על קורותיהם באותם ימים אפלים.
צבי הרמן רוזנבאום, בן 80 מתל אביב, היה בן 6 כשהגיע לבית הילדים באמסטרדם. "שהיתי שם שלושה ימים, עד שאיש המחתרת ההולנדית מסר אותי לידי משפחה נוצרית. ההורים שלי נרצחו בסוביבור, ובשנת 1949 עליתי לישראל לבדי".
דניאל ברנד, בן 77 מתל אביב, נולד בבודפשט הונגריה. הוריו עסקו בהצלת יהודים, וכאשר אביו יצא לטורקיה כדי לחפש גורם שיהיה מוכן לשלם לנאצים תמורת הצלת יהודים, הוא ואימו נלקחו כבני ערובה בידי אייכמן. הם שרדו את המלחמה בבודפשט ובסיומה עלו ארצה.
יששכר אלבורג נולד באמסטרדם בשנת 1940, כך שכמעט אין לו זיכרונות מאותה תקופה נוראה. "הייתי בין הילדים שהופרדו מהוריהם ונלקחו לבית הילדים, אבל למזלנו כולנו שרדנו. ביום שבו היינו אמורים להישלח למחנה ההשמדה, נולדה אחותי הקטנה. אנשי המחתרת לקחו את הוריי למקום מסתור, ואני גדלתי בבית של משפחה נוצרית". אלבורג עלה ארצה בשנת 48', ומאז הוא חי בישראל.
איטה קלר בן חיים בת ה-77 שרדה את המלחמה כשחיה כילדה נוצרייה בבית דודתה. "שנים לאחר מכן, כשהפכתי בעצמי לאם, הבנתי כמה הייתה קשה ההחלטה של אמי למסור אותי. בזכות אומץ לבה חיי ניצלו".

"קשה לדמיין מה קרה לעם שלנו בעבר"

הסיפורים האישיים הקשים והמרגשים הטביעו חותם עמוק בליבם של אלה שבאו לשמוע אותם. "חשוב מאוד להגביר את המודעות של הדור הצעיר לנושא השואה", אמר רון אומסי, חניך מכינה קדם צבאית ברחובות. "הניצולים החיים מתמעטים, ואם לא נשמע את הסיפורים האלה עכשיו, בעוד כמה שנים זה עלול להיות מאוחר מדי. היה מרגש להקשיב לניצולים ולנסות להבין טיפה ממה שעבר עליהם".
"יש לנו חיים טובים בארץ שלנו, עם חיילים שמגנים עלינו מכל רע, וקשה לדמיין מה קרה לעם שלנו בעבר", אמרה טוהר ינאי, בת 13 מאלון שבות. "בזכות הכוח והתקווה של ניצולי השואה אנחנו קיימים היום. רבים מבני המשפחה של ההורים שלי נרצחו בשואה, אז הסיפורים האלה הם לא רק ההיסטוריה של העם שלי, אלא גם ההיסטוריה המשפחתית שלי".
היום הסתיים בסיורים וטיולים ביער הקדושים הירוק והיפה, שמנציח את זכרם של הנספים ומסמל חיים ותקווה.