אתר קק"ל לצעירים

מי מצוי? החרוב

מאת: עדי בלזר. עריכה מדעית: אביב אייזנבנד, חגי יבלוביץ וסוהיל זיידן, קק"ל
13.9.2017

הוא צומח גם כעץ זכר וגם כנקבה, הפירות שלו טובים לאכילה ומשמשים את בני האדם ובעלי החיים והזרעים שלו שימשו כיחידת משקל בימים עברו. ומה עם המטיילים? הם נהנים מהצל הרב שהוא מעניק

החרוב המצוי, עץ ירוק עד ששייך למשפחת הקסאלפיניים, הוא אחד מעצי הבר הנפוצים ביותר בארץ. אפשר לפגוש בעצי חרוב, שגובהם מגיע עד עשרה מטרים בממוצע, ברכסי הכורכר שבאזור החוף – מראש הנקרה ועד נתניה, למרגלות ההרים במזרח הגליל ובמערב, בכרמל, ברמות מנשה ובהרי יהודה – ברום של עד 400 מ'. יש הטוענים ששמו של העץ – חרוב – ניתן לו בגלל פירותיו היבשים (חרבים). אחרים טוענים ששמו ניתן לו בגלל צורת הפרי שלו הדומה לחרב. בארץ קיימים עצי חרוב גדולים וענפים, שמאפשרים למטיילים ליהנות מהצל שהם מעניקים ולפעמים גם לאכול מפירותיהם בעת הטיול.

מי נהנה מהפירות?

עץ חרוב מצל ביער ירושלים. צילום: יעקב שקולניק
עץ חרוב מצל ביער ירושלים. צילום: יעקב שקולניק

עצי החרוב, שפריחתם נמשכת מחודש אוגוסט ועד נובמבר, נותנים פרי בצורת תרמיל מוארך שבעת הבשלתו הופך למתוק וצבעו הופך לחום. כאמור, במקרה של החרוב הפרי הוא זה שנתן לעץ את שמו. בשנות ה-50 של המאה הקודמת נבחר בארץ זן קפריסאי, שפריו עשיר, וניטעו מטעי חרוב רבים כדי שפירותיהם ישמשו לתזונת הפרות, אך אז התגלה שהשימוש בחרוב כבסיס לתזונת פרות חולבות הביא לפגיעה בתנובת החלב. העיזים, לעומתן, חובבות חרובים מושבעות והן אפילו פיתחו שיטה שמאפשרת להן לטפס על העץ ולאכול מהפירות העליונים שנמצאים עליו. תושבי קפריסין מאמינים שהעיזים הן אלו שפיזרו את הזרעים ברחבי האי וכך למעשה סייעו בהקמת היערות.

בישראל קק"ל מתחזקת כ-50,000 דונם חורשים של עצי חרוב, שחלקם נמצאים בפארק בריטניה וביער בן שמן ליד תל חדיד. במקומות רבים ניתן למצוא לצד עץ החרוב את אלת המסטיק, אשר צומחת לידו ומארחת לו לחברה – אחת מחברות הצומח בארץ (באזור חולות קיסריה) נקראת "חברת חרוב ואלת המסטיק", עובדה המעידה עד כמה השתרש החרוב בארץ. אורך חייו של החרוב כ-200 שנה.

גם בני האדם נהנים מפירות החרוב, שנחשב לבעל ערך תזונתי, סגולות בריאותיות ויכולות טיפוליות. בימינו מכינים בשילוב החרוב סירופים לטיפול בברונכיטיס. גם לתינוקות מכינים סירופ שכולל חרובים לטיפול בבעיות קיבה. ברפואה העממית החרוב משמש כתרופה לכאבי בטן, שלשול, בעיות נשימה, פצעים בפה וסוכרת. כמו כן, טוחנים את הפרי ומהאבקה מכינים תחליף בריא לשוקולד.

מנהג אכילת חרובים בט"ו בשבט השתרש במשך השנים, מכיוון שהפרי היבש משתמר לאורך זמן רב וגם אפשר להעביר אותו ממקום למקום בלי שייגרם לו נזק. החרוב מוזכר גם בסיפורו מחבואו של רבי שמעון בר יוחאי, שניזון מחרובים שהעניק לו עץ חרוב אחד בלבד.

גם זכר וגם נקבה?

פריחה אדמדמה על עץ חרוב ממין זכר. צילום: עדי בלזר
פריחה אדמדמה על עץ חרוב ממין זכר. צילום: עדי בלזר

מתברר שכן. החרוב הוא עץ דו ביתי, כלומר ישנם עצים ממין זכר ועצים ממין נקבה. עצי הנקבה נותנים את הפירות, וקל לזהות אותם מכיוון שמתחתם יש פרי בשל משנים קודמות. לקראת חודש אוגוסט צבעם הופך חום שחור והם טובים לאכילה. גם את עצי הזכר קל לזהות. בסביבות חודש אוקטובר הם פורחים בפריחה אבקנית אדמדמה וריח פריחתם הזכרי עז. התפרחת הזכרית מושכת את דבורי הדבש הרבה יותר מעצי הנקבה ולכן גם קל לזהות אותם לפי רעש הזמזום העז של הדבורים אשר מגיעות לעץ.

ומה חוץ מזה? מתברר שיש גם עצי חרוב שעליהם צומחות תפרחות של שני המינים. ההסבר לתופעה יכול להיות שלעץ יש יכולת לשנות את מינו במהלך חייו. אחרים סוברים שעצים שנמצאים מבודדים מבני מינם מסוגלים לזהות את העובדה הזאת וגורמים לחלק מהענפים שלהם להפריח פרחים של המין השני. ממש מופלא.

גרה שהפכה לקראט

זרעי החרוב מכוסים בקליפה קשה וחלקה, שמגנה עליהם ומקנה להם עמידות. לכן השתמשו בהם בימים עברו כיחידת משקל קטנה ששמה, כנראה, גרה. הגרה שימשה לשקילת תבלינים ודברים יקרים נוספים. ביוונית, גרגר של חרוב זה ששימש כיחידת מידה לשקילת זהב או אבנים טובות נקרא "קֶרַטְיון'"וממילה זו נגזרה המילה קראט, שמשמשת כיחידת משקל ליהלומים.

חוני המעגל והחרוב

פירות של חרוב תלויים על העץ. צילום: אבי הירשפילד. ארכיון הצילומים של קק
פירות של חרוב תלויים על העץ. צילום: אבי הירשפילד. ארכיון הצילומים של קק"ל

החרוב גדל בר בתימן, וישנם חוקרים שסוברים שהוא הגיע בדרכי מסחר לארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד (התקופה הרומית). עובדה זו מסבירה מדוע הוא אינו מופיע בתנ"ך, אולם מרבים להזכיר אותו במשנה ובתלמוד. מסופר שבאותה עת עבר הצדיק חוני המעגל בדרך וראה איש זקן נוטע עץ חרוב. עובדה זו מוכיחה שכבר בימים עברו נטעו עצי חרוב בארץ.

ומה מספרת האגדה? פעם פגש חוני המעגל בדרך אדם נוטע עץ חרוב ושאל אותו מתי יצמח הפרי. ענה לו האדם: "בעוד 70 שנה". התפלא חוני ושאל אותו: "האם תספיק לטעום מן הפרי?" ענה לו האדם: "כשם שנטעו אבותיי לי, כך אני נוטע לבני". התפלא חוני, נמנם בצד הדרך ונרדם למשך 70 שנה. כשהתעורר ראה אדם אוכל פרי מעץ החרוב ושאל אותו האם הוא נטע את העץ. ענה לו האדם: "אבי אבא". חוני התפלא, אך הבין שנרדם לתקופה ארוכה. הוא חזר לביתו, וראה שהכול השתנה. אף אחד לא האמין לו שהוא חוני המעגל והוא לא קיבל את הכבוד הראוי לו. דבר זה גרם לו לצער רב ובסופו של דבר הוא נפטר.

הכירו את עצי ארצנו: