אתר קק"ל לצעירים

החוב שלנו לדורות הבאים

מאת: יעקב שקולניק
6.12.2021

כל לגימת מים, אכילת מלפפון והטענה של טלפון נייד גובות מחיר מהטבע ומגדילות את החוב שלנו לדורות הבאים. החוב הזה גדל והולך עם הגידול המהיר באוכלוסיית העולם, וביחד כולנו מכלים במהירות את משאבי הטבע שלנו. האם וכיצד אפשר עוד לתקן את המצב – ואיך כל זה קשור לטביעת רגל אקולוגית?

המזון שאנחנו אוכלים, הבגדים שאנחנו לובשים, הטלפון הנייד שבו אנחנו מדברים – כל אלה "עולים לנו" – יש להם מחיר, שהוא המחיר הכלכלי הדרוש לנו כדי לחיות את חיינו. אבל... לכל דבר שאנחנו קונים יש מחיר נוסף – כל מה שאנו צורכים, הכול, בלי יוצא מן הכלל, גובה מחיר גם מכדור הארץ. את המחיר הזה מודדים על פי מדד טביעת הרגל האקולוגית, או בעברית – מדרך סביבתי.

קנינו נעליים? הן עשויות מעור או מבד, מדבק, מפלסטיק וכנראה גם מחומרים נוספים. אכלנו מלפפון? מישהו השקה אותו במים, הדביר את המזיקים שלו והוביל אותו מהשדה לשוק במכונית. הברזל שממנו עשויה המכונית, הגומי שממנו עשויים הצמיגים, הדלק שמפעיל את המנוע – כל חומרי הגלם האלה נלקחים מהטבע. ואיך "גומל" לנו על כך כדור הארץ? הוא יוצא מאיזון, ואת המחיר שהוא גובה אנחנו כבר מתחילים להרגיש, אבל מי שישלמו את המחיר הגבוה יהיו הדורות הבאים.

בעבר הטבע "ויתר" לנו על החוב

הרבה נעליים בחנות. צילום: pexels-stanislav-kondratiev
מי שקונה יותר משאיר טביעת רגל אקולוגית עמוקה יותר. צילום: pexels-stanislav-kondratiev

אם עכבר הולך בשדה, הוא משאיר טביעת רגל כמעט בלתי מורגשת בשטח. אם פיל הולך בשדה, הוא משאיר טביעת רגל גדולה יותר. מי שמבזבז הרבה חשמל, נוסע הרבה ברכב הפרטי שלו ופולט גזי חממה, משאיר בעולם טביעת רגל אקולוגית עמוקה יותר ממי שהולך ברגל, או נוסע באופניים. מי שמייצר יותר אשפה שצריך לפנות אותה, מי שקונה יותר בגדים ונעליים – ובקיצור, מי שצורך יותר מאחרים – חייב יותר לטבע ומשאיר טביעת רגל אקולוגית עמוקה יותר.

בעבר, כאשר היו פחות בני אדם בעולמנו, הטבע חידש את עצמו, וכאילו  "ויתר" על החוב שלנו, והחיים נמשכו ללא הפרעה. הטבע סיפק לנו חינם מים ואוויר נקיים, ברזל ונפט, אדמה פורייה ואבנים לבנות מהן בתים. אבל המצב השתנה – הטבע אומנם מספק לנו עדיין את כל מה שסיפק בעבר, אבל אנחנו צריכים יותר (אוכלוסיית העולם גדלה, תרבות הצריכה השתנתה והזיהום גבר משמעותית).

נהיה כאן צפוף

פסולת מתכת. צילום: pexels-emmet
אוכלוסיית העולם מייצרת הרבה יותר פסולת. צילום:pexels-emmet

תארו לכם משפחה עם אימא, אבא ושני ילדים בדירה. זה נשמע סביר. יש מקום לכולם. אבל אם באותה דירה מתגוררות שלוש משפחות ולכל משפחה יש עשרה ילדים, העניינים נעשים הרבה יותר מסובכים: צריך לחמם המון מים חמים, ולרוץ למכולת כל הזמן כדי לקנות אוכל ואתם יכולים רק לדמיין כמה שקיות מלאות אשפה מוציאים מדירה כזאת.

לפני 500 שנה חיו בעולם כחצי מיליארד בני אדם; לפני מאה שנה חיו על פני האדמה שני מיליארד בני אדם; וכיום מונה אוכלוסיית כדור הארץ כשמונה מיליארד בני אדם. זה המון, ולמספר הזה יש משמעות אדירה – אנחנו צורכים הרבה יותר מוצרים, אוכלים הרבה יותר מזון ומייצרים הרבה יותר פסולת. חומרים מזיקים מוצאים את דרכם לאדמה ולנהרות, לים ולאוויר, פוגעים בסביבה ומסכנים אותנו. אז איך כל זה משפיע על אוצרות הטבע שלנו?

 

 

האוויר, הים והיבשה – כולם משלמים מחיר

זיהום אוויר ומים. צילום: pexels-yogendra-singh
האדם מזהם והטבע משלם. צילום: pexels-yogendra-singh

אדמה פורייה – האדמה מספקת לנו מצע למזון שאנחנו אוכלים, בין שהוא מגיע מהצומח ובין שהוא מגיע מהחי. בגלל שנות בצורת, בגלל התחממות כדור הארץ, עיבוד לא נכון של הקרקע ובנייה של יישובים חדשים וכבישים – הולכים ומצטמצמים שטחי האדמה הפוריים בעולם.

מים מתוקים – במקומות רבים בעולם, כולל בישראל, הטבע כבר אינו יכול לספק די מים מתוקים לשתייה, לחקלאות ולרחצה.
נקודת אור: אנחנו יודעים לטהר מי שפכים ומשתמשים במים המטוהרים לחקלאות ויודעים גם להתפיל מים מלוחים מהים ולהפוך אותם ראויים לשתייה. כ-80% מהמים שבברזים שלנו מגיעים מהים. אולם התפלת מי ים אינה פתרון קסם. כדי להתפיל מים צורכים כמויות אדירות של חשמל ואת התמלחת (התמיסה המרוכזת של המלח) מחזירים לים והופכים אותו למלוח יותר, דבר שמשפיע לרעה על הים ואוקיינוסים.

אוויר נקי – האם יש משהו חשוב יותר מאוויר לנשימה? ובכל זאת, המכוניות שלנו, מפעלי תעשייה, עדרי צאן ובקר ושריפות של עצי יער פולטים גזים מזהמים לאוויר. בייחוד מדאיגים אותנו "גזי החממה", שכאשר הם נוצרים בעודף הם מצטברים באטמוספרה ותורמים להתחממות כדור הארץ. הצמחים הם אלה שאמורים לקלוט את גז החממה העיקרי – פחמן דו חמצני – אבל במצב הנוכחי אין די עצים וצמחייה כדי ללכוד את הכמויות האדירות של הגז הנפלטות לאוויר העולם, קצב בירוא היערות הולך וגדל, וזה, כך אומרים מדענים, גורם להתחממות כדור הארץ.

ההתחממות גורמת לשלל תופעות הרסניות. האוקיינוסים מתחממים, וזה משפיע לרעה על הצומח והחי שבתוכם. קרחונים עצומים נמסים בהרים, בקוטב הצפוני והדרומי. מי הקרחונים הנמסים מגיעים לים ומעלים את מפלס המים. במאה השנים האחרונות עלה מפלס הים ביותר מ-15 ס"מ. אם קצב עליית המפלס לא ישתנה, קיימת סכנה חמורה להצפות של ערי חוף ברחבי העולם וישנם איים שיתכסו במים. מדינות רבות הצהירו בוועידת האקלים של האו"ם שנערכה בנובמבר 2021 בגלזגו שעד 2050 לא יפלטו עוד גזי חממה. נקווה שכך יהיה, או שמישהו ימציא פתרון טכנולוגי ללכידת גזי חממה.

יערות וקרקע לשימור מגוון ביולוגי – היערות תופסים בימינו פחות מ-30% מהשטח היבשתי של כדור הארץ ושיעורם הולך וקטן בהתמדה בשל כריתת שטחים נרחבים ביערות הגשם וכריתת עצים בכלל. זהו אסון אקולוגי, שכן עצים לוכדים פחמן דו חמצני, שהוא גז החממה העיקרי, וממתנים את התחממות כדור הארץ. מומחים מציעים לשמר בין רבע לשליש מאדמת העולם למטרות של שימור טבע, כדי לשמר ככל האפשר את מיני הצמחים ובעלי החיים בעולמנו.

מה אנחנו יכולים לעשות?

ארוחת המבורגר וצ'יפס. צילום: pexels-caleb-oquendo
יכולים לוותר על ההמבורגר? צילום: pexels-caleb-oquendo

כדי לייצר פחות פסולת, אנחנו צריכים להפחית את הצריכה, לעשות שימוש חוזר בחומרים ולמחזר (3 ה-R: (reduse, reuse, recycle. אם כולנו נעשה זאת, העולם יהיה מקום טוב ובטוח יותר. הנה חמישה רעיונות שכל אחד מאיתנו יכול ליישם. בכולם תגלו שאתם לא רק מקטינים את החוב לטבע, אלא גם חוסכים כסף.

יום הולדת: אפשר לקבוע כלל בכיתה שלפיו מרכזים מסיבות ימי הולדת וגם קונים מתנות במרוכז.

הגעה לבית ספר: באופניים (בתנאי שיש שביל אופניים), ברגל או בתחבורה ציבורית ולא ברכב הפרטי של ההורים.

חשמל: להשתמש בנורות חסכוניות באנרגיה, להדליק דוד רק כשבאמת צריך ולכבות את האור בכל פעם שיוצאים מהחדר ומהבית.

מקלחת: קצרה. אחרי שתי דקות תהיו נקיים בדיוק כמו אחרי חצי שעה. לצחצח שיניים בברז סגור.

בשר: השתדלו להפחית בצריכת מוצרי בשר (כן, גם המבורגר...).

ונקודה למחשבה

מדענים חישבו שאם כל תושבי העולם היו צורכים משאבים ומייצרים פסולת כמו הישראלי הממוצע, היו נחוצים שלושה כדורי ארץ כדי שכולם יוכלו להמשיך לחיות. בינתיים ובעתיד הנראה לעין, נצטרך להסתפק בכדור ארץ אחד ויחיד. תחשבו על זה.

קישורים נוספים:

רוצים לבחון את ההשפעה האישית שלכם על כדור הארץ? חשבו את המדרך הסביבתי שלכם במחשבון של מוזיאון הטבע. לחצו למחשבון»

מהו מדרך סביבתי? להסבר מאויר והמחשות באתר סבבה» 

חשבו את טביעת הרגל האקולוגית שלכם באתר מרכז השל» 

קישורים באנגלית:

מחשבון נוסף לבחינת טביעת הרגל האקולוגית»

לצפייה בסרטון על טביעת הרגל האקולוגית»