אתר קק"ל לצעירים

אני וכל החברֶה אל הים הולכים

מאת: מערכת "חלון ירוק"

עונת הרחצה כבר החלה, ובטח גם אתם מחפשים חוף נקי, שנעים לשהות בו. מתקשים למצוא? תתפלאו, אבל לרוחצים עצמם יש לא מעט מעורבות בזיהום החוף והים. כלומר, לנו...
 
עודכן ב-24.6.2018

פתיח
דקר הסלעים (לוקוס). הים התיכון הוא הבית שלו. צילום: ויקימדיה
רצועת החוף של ישראל משתרעת לאורך כמעט 200 קילומטר, ממצוקי ראש הנקרה בצפון ועד רצועת עזה בדרום. כ-32 איים זעירים לאורכה משמשים מקום מפלט לעופות מים, לציפורים ולבעלי חיים אחרים.
הים התיכון משמש גם לנופש וספורט, ומהווה נתיב תחבורה חיוני ומקור למזון. אך בשנים האחרונות הוא הופך למוקד חיפוש גדול: לאורך חופיו מוקמים מתקני התפלה, בעומק הים מתוכננות אסדות לקידוחי גז ונפט.
בעמותת "צלול" מתריעים מפני הקמת המתקנים הללו ללא תכנון ראוי, ועוקבים בדאגה אחרי הזיהום שזורם לים מהנחלים – שנגועים במי ביוב. לעתים הזיהום כל כך חמור, עד שחופים נסגרים לרחצה בעקבותיו.

מי מזהם את הים שלנו? גם המתרחצים אשמים

מי מזהם את הים שלנו? גם המתרחצים אשמים
ברווז מצוי מקנן על ערימת שקיות פלסטיק. צילום: ויקיפדיה
מפעלים רבים מזרימים לים מי ביוב ומשליכים פסולת לנחלים שזורמים אליו. כך הם פוגעים קשות לא רק בחי ובצומח, אלא גם במתרחצים. מכון טיהור השפכים הגדול של גוש דן, השפד"ן, הוא המזהם הגדול ביותר של מזרח הים התיכון, ומזרים אליו בכל שנה כ-5.6 מיליון טונות בוצת שפכים מזוהמת שמכילה שאריות של חיידקים, מתכות כבדות וחומרים המסוכנים לבריאות.
צפריר גדרון, רכז הים בעמותת "צלול", מסביר כי בנוסף מזרימים לים שפכים ומשליכים פסולת לנחלים 100 מפעלים ורשויות שמקבלים היתר לכך. "עקב בעיות בניקוז העירוני מגיע פעמים רבות ביוב לים עקב חיבורים לא חוקיים למערכות הניקוז וגם בעקבות שימוש במערכות ניקוז ישנות, למשל, בשכונות ותיקות במיוחד", הוא אומר.

80% מהפסולת בחופים מגיעה מהיבשה – לא מאוניות או מפסולת שזורקים בלב ים. חלקה כאמור מהזרמת ביוב וממזבלות ומפעלים שמשליכים אשפה לנחלים שמגיעים, כידוע, לים. גדרון: "בכל מקרה, 60% מהפסולת שמקורה ביבשה מגיעה מנופשים בחוף".

מי ינקה את הים?

מי שאחראי לניקיון החופים הן הרשויות המקומיות. אבל גדרון הצביע על בעיה חמורה. מועצות אזוריות רבות אחראיות על שטחי חוף עצומים, ולדבריו, "כיוון שמעט תושבים מתגוררים באותן מועצות, אבל נופשים רבים מגיעים לחופי הים שלהן – כספי הארנונה של התושבים המעטים אמורים לממן את ניקיון החופים. אך אין באפשרותן לעשות זאת כראוי".

במשרד להגנת הסביבה השיקו תכנית חוף נקי, במטרה להשקיע בתכניות חינוכיות ובסיוע ובתמיכה של הרשויות המקומיות. כך ניסו לעזור לרשויות העניות לשמור על חופים שברשותן נקיים. ואולם, התקציב הזה נמוך מאוד והוא גם הראשון שבכל שנה חרב הקיצוץ מונפת מעליו. כך מזניחים את ניקיון החופים.

מי מאיים על הים שלנו?

מי מאיים על הים שלנו?
חוף ים בצפון הארץ. צילום: א.שוורץ
בעמותת צלול הזהירו כי בניהול הים מעורבים כיום 11 משרדים ממשלתיים: תחבורה, הגנת הסביבה, בריאות, חקלאות, תקשורת, אנרגיה ומים, פנים, תיירות, שיכון, ביטחון פנים וביטחון. במשרדים הללו כלל לא מבינים עד כמה חשוב לשמור על הים ועל סביבתו ולא מודעים לרמת הנזק שקידוחי הגז והנפט למשל עלולים לייצר.

גדרון מסביר כי זיהום הים ופסולת שמשליכים בו – בעיקר פלסטיק – מהווה בעיה עולמית. בעלי חיים אוכלים אותו, מסתבכים בו או נחתכים ממנו. הפלסטיק, שהופך לחלק מתזונתם של בעלי החיים הימיים בעל כורחם, מאיים גם על בני האדם – שניזונים מדגים למשל. "כך נפגעים בני האדם מהרעלה שהם עצמם יוצרים", אומר גדרון.

יש סיבה לאופטימיות?

בצלול מצביעים על שיפור ניכר במשך השנים בתחום הזרמת השפכים לים, מה גם שהצליחו ליצור מצב שמחייב את הגורם המזהם לשלם היטל במקרה שהוא ממשיך במעשיו. אבל בעמותה מצביעים גם על איומים חדשים, כמו למשל קידוחי הים, שנעשים ללא פיקוח ובלי שהמדינה ערוכה להתמודד עמם במצב חירום – אין לה ציוד כדי להגיב לדליפה של נפט או גז למשל.
 
 

עוד כתבות בנושאי סביבה: