אתר קק"ל לצעירים

זמן קורונה: לאן נעלם זיהום האוויר?

מאת: עדי בלזר. ייעוץ מדעי: ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי, קק"ל, וד"ר אורית סקוטלסקי, יועצת סביבה למדען הראשי קק"ל
15.7.2020

צמצום הייצור ונפח התחבורה והפחתת הטיסות בזמן סגר הקורונה גרמו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר. הבשורה הרעה היא שהעולם כבר מתחיל לחזור לסורו. התקווה היא שלמדנו לקח חשוב לעתיד

נכון, סגר הקורונה היה ברובו אילוץ לא נעים, ובעיקר לא כלכלי, שפגע באנשים רבים. אבל לצד המפסידים הגדולים מהקורונה (אנחנו) יש גם מרוויחים גדולים, שהם... גם אנחנו. ובכן, מתברר שצמצום הפעילות התעשייתית ברחבי העולם, סגירת השמיים לטיסות והפחתת התנועה בכבישים גרמו לירידה חדה בזיהום האוויר. כך, למשל, בסין, שאחראית ל-30% מזיהום האוויר בעולם, הייתה ירידה של 25% בזיהום האוויר לעומת התקופה המקבילה ב-2019. ואילו בישראל נרשמה ירידה של כ-30% בזיהום האוויר (שרמתו נקבעת בעיקר על ידי מדידה של חנקן דו חמצני NO2 באוויר) בתקופת הסגר.
סגר הקורונה היה גם שעתם היפה של השועלים, התנים, היעלים, הצבאים, חזירי הבר ועוד חיות בר מקומיות, שלפתע מצאו עצמן חולשות לבדן על מרחבי הטבע, ואף העזו להתקרב יותר ויותר לאזורים מיושבים. במדינות אחרות זכו התושבים לצפות בחיות גדולות יותר בתחומי הערים – כמו דובים בארצות הברית, פומה בצ'ילה וקופים בתאילנד (עבור האחרונים, הקופים בתיאלנד, שהתרגלו לאכול זבל שמקורו בתיירות, הייתה תקופת הסגר תקופה של רעב וסבל, שאף הפכו אותם לאלימים).

פחות גזי חממה ויותר אוויר נקי

למעלה: זיהום האוויר בישראל במרס 2019 (משמאל), לעומת מרס 2020 (המשרד להגנת הסביבה)
למטה: זיהום האוויר בווהאן, סין, בפברואר 2019 (משמאל), לעומת פברואר 2020 (נאסא)

מגפת הקורונה, שהחלה בסוף שנת 2019 בסין ומשם התפשטה לרחבי העולם כאש בשדה קוצים, הוכיחה לעולם בצורה ברורה את מה שכבר היה ידוע. פעילותם השגרתית והיומיומית של בני האדם גורמת לזיהום אוויר גבוה, זיהום שגורם למוות מוקדם של למעלה מ-2,000 איש מדי שנה רק במדינת ישראל.
לאחר פרוץ המגפה הוטל סגר בסין, שכלל את הפסקת הפעילות של מפעלים יצרניים, וכמובן האטה משמעותית בפעילותם של כל כלי התחבורה במדינה. סין היא המדינה היצרנית המובילה בעולם ולפיכך היא האחראית לכמות פליטת גזי החממה הגבוהה בעולם. צילומי לוויין של שתי סוכנויות החלל, האמריקאית והאירופית, במהלך השבתת הפעילות, הצביעו על ירידה משמעותית של רמות חנקן דו חמצני (NO2) ברחבי המדינה – גז רעיל שמשתחרר כתוצאה מבעירה בדלק והוא נפלט מתחנות כוח, כלי רכב ומפעלי תעשייה ועלול לפגוע באופן קשה בדרכי הנשימה, בלב ובריאות וגם לגרום לאסתמה.
גם באיטליה, דרום קוריאה, בריטניה, ארצות הברית ומדינות נוספות נמצא כי זיהום האוויר פחת בצורה ניכרת. בניו דלהי שבהודו, שמכוסה בחורף בענן של ערפיח שמקורו בפליטת מזהמים מתעשייה, רכבים, ושריפת פסולת ושאריות יבול, נראו שמיים בהירים, ולראשונה זה עשרות שנים אפשר היה לראות את קו הרכס של הרי ההימלאיה מהעיר. ומה קרה בישראל? לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, גם בארץ המעבר של רבים לעבודה מהבית וצמצום הנסיעות בכבישים גרם במהלך שבוע אחד בחודש מרץ להפחתה של 30% ברמות החנקן הדו חמצני.

גם הטבע התאושש בימי קורונה

ומה עוד השתנה לטובה? בוונציה, עיר השופעת תיירים בימים נטולי קורונה, הפכו המים העכורים בתעלות (שמזדהמים מהדלק של הסירות ו"האוטובוסים הצפים") לצלולים, ופתאום אפשר היה להבחין בדגים השוחים בהם, ואפילו ברבורים לבנים יפים שטו בתעלות השקטות והנקיות להנאתם. בעלי החיים שבו בהדרגה, עם השקט, לשטחים פתוחים בקרבת היישובים ואפילו לתוכם. גם בישראל תיעדו תושבים תנים מסתובבים בפארק הירקון לאור היום, ציפורים בנדידה שהעזו והתקרבו לאזורי מגורים לאיסוף מזון ולמנוחה, יעלים משוטטים בחופשיות בטיילת של אילת, וחזירי בר מסתובבים בחיפה בשכונות הסמוכות ליערות הכרמל.

האם השינוי הזה יישמר?

זיהום אוויר בניו דלהי. צילום: pixabay
האם למדנו משהו? זיהום אוויר בניו דלהי. צילום: pixabay
לצערנו, מסתמן שלא. בסין, למשל, שבה הפחם הוא חומר גלם עיקרי בתעשייה, נראה שלא רק שהשינוי לא נשמר, אלא אפילו נרשמת עלייה בזיהום האוויר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (מרס 2019) וכן ביחס לזיהום בתקופה שקדמה לסגר. הסיבה היא ככל הנראה הרצון של המפעלים להדביק את הפער שנוצר בתקופת הסגר. אומנם האיחוד האירופי הכין תוכנית אסטרטגית ליציאה ממשבר הקורונה הכולל תוכנית "השקעות ירוקות" בסך כולל של 750 מיליארד יורו בשבע השנים הקרובות, אך בארה"ב, סין ורוסיה נראה שההשקעות להנעת הכלכלה מחדש יהיו בכיוון של הכלכלה המסורתית והמזהמת.
אז אומנם השינוי החיובי הזה, גם אם היה קצר, נתן לנו קצת אוויר לנשימה... אבל אנחנו יודעים שאי אפשר להפסיק לחלוטין את הפעילות של המין האנושי כדי לשמור על אוויר נקי ולצמצם את פליטת גזי החממה שאחראים על שינוי האקלים.
אנחנו כן יכולים לקוות שהדוגמה הקצרה שהייתה לנו ב"איך-אפשר-למנוע-זיהום-אוויר" תניע ממשלות, חברות גדולות ועסקים לחשוב על דרכים יצירתיות לפעול בצורה אחרת. למשל, לצמצם את כמות כלי הרכב הפועלים על דלק שנוסעים בכבישים – ולעודד תחבורה ציבורית ורכבים חשמליים; להשקיע בטכנולוגיות לייצור אנרגיה חלופית וידידותית לסביבה; ולחנך את תושבי הכדור הזה לשמור עליו.
ובינתיים, בואו נבדוק מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להמשיך ולשמור על הסביבה:
  • הבנו שאפשר לצרוך פחות? בואו נמשיך לצמצם את הצריכה! וגם נשתדל לקנות מעסקים קטנים, מקומיים (כחול לבן), ידידותיים לסביבה – ולא מיצרנים גלובליים, שמייצרים בחו"ל.
  • כן, הצלחנו להוכיח שעבודה מהבית בהחלט אפשרית ולפעמים אפילו פרודוקטיבית יותר. צמצום הנסיעות למקום העבודה ברכב פרטי ומעבר לנסיעה בתחבורה ציבורית יעזרו לצמצם את זיהום האוויר ואת פליטת גזי החממה.
  • בחופש הזה השמיים, בינתיים, סגורים... אז בואו נטייל בארץ ובכך נחזק את התיירות המקומית. בעתיד רצוי יהיה לצמצם את הטיסות הבינלאומיות (בייחוד טיסות המשך – "קונקשן") ולהעדיף לטוס ליעדים קרובים יותר, כגון מדינות באירופה, כדי להפחית את זיהום האוויר.
  • לצערנו, עם פתיחת הסגר נחשפנו למטיילים שמשאירים שוב כמויות של אשפה בטבע שמזהמות את הסביבה, פוגעות בבעלי החיים ובמים בנחלים, בנהרות ובים. לכן, כשאתם יוצאים לטבע הקפידו להשתמש בכלים רב פעמיים, לשמור על הניקיון ולאסוף אחריכם את השאריות והפסולת.
  • יערות קק"ל קוראים לכם! צאו לטיולי אופניים משפחתיים והרבו בהליכה ברגל ביערות המוצלים – כך תיסעו פחות ברכב ותשמרו על הסביבה וגם תעסקו בפעילות גופנית בטבע, שתתרום גם לנפש וגם לחיזוק המערכת החיסונית.

והכי חשוב, הקפידו על ההנחיות ביציאה מהבית, המשיכו לשמור על עצמכם וכמובן גם על הסביבה.

האם התפרצות הקורונה יכולה להציל את כדור הארץ? צפו בסרטון של כאן 11