אתר קק"ל לצעירים

החוב שלי לצבת הים

מאת: אדוה קימלפלד, מערכת "חלון ירוק". תמונות באדיבות המרכז להצלת צבי הים
1.5.2016

יצאתי עם משפחתי ועם עוד כמה חברים לקמפינג בחוף הים בעתלית. מעט אחרי חצות הגיחה מולנו צבת ים גדולה, ואנחנו, שהסתקרנו מההר החי, הקרב והולך, קמנו כדי לחזות בפלא. אכן פלא שאין כמותו! אך לצערי מאז המצפון שלי מאוד לא שקט, ויש לי רק בקשה אחת אליכם – אם תפגשו בצבת ים שעולה על החוף בלילה פשוט תתעלמו ממנה ותניחו לה ללכת לדרכה. החזר חוב אישי לצבת הים

הכתבה הבאה נולדה כתוצאה מתחושת חוב שיש לי כלפי צבת ים אחת, מרשימה וגדולה, שהגיחה באמצע הלילה אל חוף הים בעתלית, בדיוק במקום שבו בני משפחתי, חבריי ואני התמקמנו עם אוהלינו ומיטלטלינו כדי להעביר את הלילה. ישבנו סביב הפינג'ן והקפה, בלילה נעים ואביבי של חודש מאי, ובעודנו שקועים בשיחה, התקרב אלינו הר בגודל בינוני, במהירות בינונית. וכשהר מתקרב אליך מה האינסטינקט שלך גורם לך לעשות? ובכן, זה מה שקרה.

הסקרנות הרגה את הצבונים

הייתה זו צבת ים גדולה, שעלתה אל מה שככל הנראה היה מוכר לה – החוף שלה. אלא שאנחנו, שהיינו שם והופתענו והסתקרנו, לא חשבנו עליה או על משמעות המפגש, ועל העובדה שאת המפגש הזה שלה איתנו בני האדם היינו צריכים למנוע כדי לאפשר לה להטיל את הביצים שלה בחוף ולחזור למים.
לצערנו, הצבה נבהלה מההתקהלות שלנו, ובמקום שנחווה כולנו את הצלחתה של הצבה במפעל הקמת דור ההמשך – ולמרות שלא הפעלנו מצלמות, פנסים או כל תאורה מפריעה אחרת – הצבה חשה מאוימת וחזרה למים תוך שהיא משאירה אותנו מרוגשים והמומים מהמפגש.
בבוקר המחרת, כבר בשעה 6:30, הגיע ג'יפ ירוק של רשות הטבע והגנים ועצר ממש לפני עקבותיה של הצבה מליל אמש. הפקח ראה שעקבותיה לא המשיכו פנימה לאזור ההטלה, שמע מאתנו על כך שהיא חזרה לים, ונעצב כמונו. לא אשכח את שאמר: אם פעמיים-שלוש, ולא יותר, הצבה תעלה לחוף ותהיינה הפרעות כך שהיא לא תצליח להטיל את הביצים, היא פשוט תיאלץ להטיל אותן בים וזה אומר שבהטלה הזו לא יקום דור המשך של צבונים.

כל ביצה קובעת

צבונים רכים
צבונים רכים
בעולם קיימים שמונה מינים של צבי ים, בחופי הים התיכון של ישראל נמצאים בדרך כלל רק שניים מהם, צב ים חום וצב ים ירוק, שניהם מינים בסכנת הכחדה. לעתים רחוקות מגיע אלינו גם צב הים הגילדי אשר חי באוקיינוסים והנקבות שלו לא מטילות ביצים בחופי ישראל.
קשה לקבוע מהו גודל האוכלוסייה של צבי הים כיוון שלאחר הבקיעה נודדים הצבונים אלפי קילומטרים בים, והם עתידים לחזור לחופינו רק לאחר ההגעה לבגרות (בסביבות גיל 30-20), לצורך הזדווגות והטלת ביצים. למרות זאת, אפשר להעריך את גודל האוכלוסייה שלהם על פי גודל אוכלוסיית הצבות המטילות ביצים. רק כדי לסבר את האוזן – ההערכה היא כי בישראל ישנן רק כ-150 נקבות פוריות מטילות של צב ים חום וכעשר צבות ים ירוקות בלבד.
בחופי ישראל בוקעים בשנה בממוצע כ-1,500 צבונים (שהם אבקועים – בעלי חיים שבקעו זה עתה מהביצה והם מסוגלים לתפקוד עצמאי), אך רק שלושה צבים מתוך 1,000 ביצים יצליחו להגיע בסופו של דבר לבגרות! המשמעות היא שכל ביצה קובעת, ולכן חשוב כל כך להגן ולשמור על דור ההמשך.
צב קורא! במקרה של צבים המגיעים לחוף שלא לצורך הטלת ביצים
צב ים המגיע אל החוף בדרך כלל כיוון שהוא במצוקה, ולכן הוא נפלט מהים. צבים פצועים או תשושים הנפלטים מהים אל החוף זקוקים לעזרה דחופה של המרכז להצלת צבי ים הפועל במסגרת רשות הטבע והגנים, ולכן עליכם לפנות מיד ובהקדם האפשרי למוקד הדיווח הארצי בטלפון 3639*
גם אם הצב נראה לכם מת, פעמים רבות עדיין אפשר להצילו, ולכן חשוב לזכור שבכל מקרה ובכל מצב צריך לדווח למוקד של המרכז להצלת צבי ים.

הצב בידיים שלנו

הצב בידיים שלנו
הצבה בר רפאלי מקבלת טיפול במרכז להצלת צבי הים
כדי להגן על כלל אוכלוסיית צבי הים ובעלי החיים הימיים מפני פגיעה, עלינו להיות ערניים, וזה אומר להתריע בפני כל גורם האחראי על החופים ועל סביבת החוף והים על הפרעה, זיהום או בעיה. אפשר לפנות למשרד להגנת הסביבה, לצלול, למועצה שבתחומה נמצא החוף, לרשות הטבע והגנים או לכל אחראי אחר בחוף ולדווח על הבעיה שאיתרתם. נסו לתת דיווח כמה שיותר ברור, עדכני ומדויק ולהשאיר פרטים לצורך יצירת קשר.
דאגו תמיד לקחת אתכם את הזבל שלכם ולהשאיר אחריכם חוף נקי. השתדלו להביא שקית זבל נוספת ולאסוף כמה שיותר זבל של אחרים מהחוף: חוטים, רשתות דיג, קופסאות שימורים, בקבוקים ובדלי סיגריות (לצערנו ישנם אנשים שבאים לבלות בחוף הים ולא אוספים וזורקים את הזבל שלהם...) וכן המעיטו, ככל האפשר (ובהחלט אפשר), בשימוש בשקיות ניילון, כלים חד פעמיים ומוצרי פלסטיק – הזבל היבשתי שלנו אדיר ולצערנו מגיע בכמויות אדירות גם לים!
בתחילת שנות ה-90 הצטרפה ישראל לתכנית הבינלאומית להגנה על צבי הים של מדינות הים התיכון. רשות הטבע והגנים הפעילה חוות קינון עוד בשנות ה-80 ובהמשך הקימה את המרכז הארצי להצלת צבי הים של רשות הטבע והגנים, כדי להגן, לטפל ולטפח את צבי הים. המרכז מטפל בצבי ים פגועים שנפלטים מהים, מעתיק בורות הטלה למקום מוגן – אל שש חוות קינון בשמורות הטבע –מבצע מחקר ולומד ממנו יותר על בעלי החיים העתיקים והמרתקים הללו וגם מונע את הכחדתם של צבי הים הירוקים מחופינו על ידי פרויקט ייחודי של גרעין רבייה אשר ישיב לים את צבי הים שבקעו בו. בנוסף לכך, מדי בוקר, בתקופת ההטלה, סורקים פקחים ומתנדבים של רשות הטבע והגנים את החופים כדי לאתר כל עלייה של צבות על החוף ולהעתיק את הקנים לחוות הקיימות ולהגן על הביצים מפני פגיעה והשחתה.

אנחנו קוראים לכם לגלות אחריות ומנהיגות, להכיר את הנושא ולשמור על צבי הים ועל הסביבה בכלל למען הדורות הבאים. אולי גם ילדיי וילדיכם יפגשו פעם צבת ים גדולה ומרגשת שתבוא להטיל ביצים והלוואי שהיא תצליח!
 
לשמור על ערכי הטבע זו חובה, אבל גם זכות שלנו !

צבי ים: תעודת זהות

משפחה: זוחלים.
מספר מינים בעולם: שמונה.
מינים מוכרים בישראל: בים התיכון שלושה (צב ים חום, צב ים ירוק וצב ים גלדי); ובים האדום שלושה (צב ים גלדי, צב ים קרני וצב ים הירוק).
תוחלת חיים: כשבעים שנה ויותר.
התרבות: לאחר ההזדווגות הנקבה מטילה ביצים. היא נוהגת לחזור להטיל בחוף שבו בקעה בעצמה. נקבה יכולה להטיל עד כ-6,000 ביצים במשך חייה. הטלה מבצעת אחת לשנתיים-שלוש.
עונת ההטלה: בדרך כלל מאי-יולי.
הקן: הנקבה חופרת בעצמה קן גדול בתוך האדמה, בעומק של כמטר ובקוטר 30 ס"מ.
מספר ביצים: בהטלה אחת הנקבה מטילה 160-50 ביצים בתוך קן שהיא חופרת בעצמה.
הדגירה: הנקבה אינה דוגרת – החול והשמש הם ה"דוגרים". מרגע ההטלה היא אינה חוזרת לקן וכנראה לא תפגוש בצאצאיה לעולם. משך ההדגרה תלוי גם בטמפרטורה ובדרך כלל נמשך כחודשיים.
הבקיעה: תלויה גם בטמפרטורה, מתרחשת בקיץ או לקראת הקיץ ובדרך כלל בשעות הלילה. הצבונים הבוקעים (האבקועים) עוקבים אחרי אור הירח הנשבר על הגלים היישר לתוך הים.
האויבים של הביצים והצבונים: טורפים כמו סרטני חולות, שועלים, זוחלים וציפורים, וגם פעילות האדם: פנסים, אורות, תלוליות חול ובורות.
אויב מספר 1 של צבי הים: בני האדם הפוגעים בשטחי המחיה ובהטלה של הצבים, שינויים בחופי הים, בנייה ושימוש אינטנסיבי בחופים, שיט אניות ודיג, פסולת וזיהום החופים והים.

פגשתם צב ים או מצאתם קן ביצים? הודיעו על כך לרשות הטבע והגנים בטלפון מספר *3639 ודווחו. ובכל מקרה, אסור להתקרב אל צבי הים או אל הביצים, רק אנשים מורשים יכולים לטפל בצבי ים.