אתר קק"ל לצעירים

נדידת פרפרים – מדור לדור

מאת: מערכת חלון ירוק. ייעוץ מדעי: ד"ר רחלי שוורץ צחור, אחראית קיימות רמת הנדיב
6.8.2017

האם ידעתם שפרפרים נודדים? מי שהיה בסביבה בחודש מרס ודאי לא החמיץ את הנדידה ההמונית של נמפית החורשף. ומי שכן – מוזמן להרים את הראש בעונת הנדידה הבאה. ובינתיים, שבו רגע ותקראו למה פרפרים נודדים ומה זיכה את הנדידה שלהם בכינוי "נדידה בין דורית"
 
הכתבה עודכנה ב-24.3.2019

לא היה צריך אפילו להרים את הראש כדי לראות את אלפי פרפרי נמפית החורשף שכיסו את ישראל בחודש מרס האחרון, בדרכם, כך מתברר, ליעד הבא – קפריסין, ומשם לתורכיה. נמפית החורשף – פרפר חום כתום יפהפה – הוא אחד מסוגי הפרפרים הנודדים ויש שנים שבהן אפשר לראות באביב אלפי פרפרים מסוגו מתעופפים בארץ ועוצרים מעת לעת למצוץ צוף ולנוח, בדיוק כמו שקרה השנה.
ונמפית החורשף לא לבד – למרות שככל הנראה זהו הפרפר שעושה את אחד ממסלולי הנדידה הארוכים ביותר, קיימים מינים נוספים של פרפרים שמסוגלים לצלוח דרך ארוכה תוך שהם נעזרים ברוח כדי לנדוד מצפון לדרום בסתיו ובחזרה מדרום לצפון באביב. מכיוון שתקופת חייו של פרפר היא קצרה קיימת סבירות רבה שפרפר שיסיים את המסלול יהיה הנכד, הנין או אפילו בן הנין של הפרפר שהתחיל אותו. ואיך קוראים לתהליך הזה? נדידה בין-דורית. בואו ותקראו איך כל זה קורה.

מדוע פרפרים נודדים?

זחל של דנאית. צילום: pixabay
זחל של דנאית מלכותית. צילום: pixabay
ד"ר רחלי שוורץ צחור, אחראית קיימות ברמת הנדיב, מספרת שנדידת הפרפרים הבין-דורית היא אסטרטגיה לברוח מתנאים קשים. בתקופות יובש, כגון בקיץ, שבהן אין מזון והתנאים קשים הפרפרים נודדים צפונה כדי למצוא מזון.
בארצות קרות התקופה הקשה היא החורף ואז הפרפרים נודדים דרומה. מיני פרפרים שאינם בעלי יכולת נדידה משתמשים באסטרטגיה שונה כדי להתמודד עם תנאים קשים של קור ומחסור במזון. הם פשוט מתגלמים, מחכים עד שהחורף יעבור ומגיחים מהגולם באביב.

חוכמה ויכולות ניווט מרשימות

נימפית החורשף לוגמת צוף. צילום: ד
נימפית החורשף בשעת הסעודה. צילום: ד"ר רחלי שוורץ צחור
כאמור, פרפרים נודדים חיים במשך תקופה של כמה שבועות או חודשים בלבד, ופרפר שהתחיל את מסלול הנדידה לא יסיים אותו. לכן, בעוד שציפורים יכולות ללמוד את מסלול הנדידה שלהן ולשחזר אותו מדי שנה, הפרפרים צריכים להיעזר במנגנון ניווט שברשותם כדי לשמור על כיוון התעופה שלהם בהתאם לעונה. איך הם עושים את זה? ממחקרים שנעשו החוקרים משערים שהפרפרים נעזרים ב"מצפן שמש" שמצוי במוחם. הפרפרים נעזרים באור שמגיע מהשמיים אל העיניים והוא מאפשר לקבוע זווית מדויקת אל השמש. במנגנון דומה לזה נעזרים גם חרקים נוספים כמו דבורים ונמלים.
מאחר שהשמש זזה במהלך היום ולא נשארת במקום אחד קבוע, הפרפר צריך שיהיה לו שעון יומי – במשך 24 שעות – שיאפשר לפצות על זווית השמש המשתנה לאורך היום. לדוגמה: פרפר שנודד לכיוון צפון בבוקר צריך לשמור על השמש מימינו, בעוד שאחר הצוהריים השמש צריכה להופיע משמאלו. לפיכך הפרפרים נודדים רק בשעות היום ולא בלילה. במחקר שנעשה על פרפרי דנאית מלכותית (Monarch Butterfly) בצפון אמריקה התגלה שקיים מנגנון נוסף שממוקם במחושים והוא שעון ביולוגי שמבוסס על חלבונים שרגישים לאור. שעון זה, שעובד בשיתוף פעולה עם המוח, מאפשר לפרפר לשמור על כיוון התעופה שלו למרות השינוי המחזורי בזווית של השמש, ביחס לכיוון התעופה.

מי היא הנודדת המלכותית?

דנאית מלכותית. צילום: pixabay
צבעי אזהרה. דנאית מלכותית. צילום: pixabay

הדנאית המלכותית נודדת מדי שנה מצפון אמריקה (קנדה וצפון ארה"ב) לשמורת הטבע הביוספרית במרכז מקסיקו ובחזרה. את המסע המפרך לשם, שאורכו כ-5,200 ק"מ, היא מתחילה לקראת החורף. כאמור, כארבעה דורות של פרפרים יעברו את המסע. אורך החיים של הדורות הראשונים, שנעים לכיוון צפון, נע בין שבועיים לשישה שבועות. הדור הרביעי, באופן מפתיע, מסוגל לחיות במשך תקופה של עד תשעה חודשים והוא זה שיבצע את מסע הנדודים דרומה. במהלך הנדודים כל דור של נקבות מטיל ביצים על צמחים מתאימים, שמהן מתפתחים הזחלים שמתגלמים והופכים לדור חדש של פרפרים. בסמוך לקיץ הנקבות כבר לא מתרבות וגם הן יהיו בין הפרפרים שינדדו דרומה למקסיקו. פלא של ממש!

כאשר יגיע האביב ישובו הפרפרים לנדוד צפונה, יחצו את הרי קליפורניה ויגיעו לקנדה הנעימה והקרירה. בדרך הם ישיגו את האנרגיה הדרושה להם להמשך המסע מצוף הפרחים. פלא נוסף הוא העובדה שבתום כל שנת נדידה ישובו פרפרי הדנאית המלכותית לאתרי הרבייה המקוריים שלהם, בלי שביקרו שם קודם. לדעת החוקרים יכולת הניווט של הפרפרים עוברת בתורשה כתוצאה מחומר גנטי שטבוע בכל פרפר.

בשנים האחרונות מתברר שחלה ירידה בכמות פרפרי הדנאית המלכותית שנודדים בצפון אמריקה. הסתבר כי הצמחים היחידים שעליהם היא מטילה את ביציה הם מסוג אסקלפיאס (Asclepias) וחלקם נחשבים לצמחים שוטים ורעילים, שנכחדו בתהליכי הדברה. הזחלים שמתפתחים על הצמח מקבלים ממנו רעלנים חזקים שעוזרים להם להגן על עצמם מטריפה. יופייה של הדנאית מעיד על רעילותה, שכן צבעיה היפים של הדנאית – כתום ושחור – הם צבעי הזהרה בשפת הטבע. רשויות המדינה מבקשות היום מתושבים שגרים סמוך למסלולי הנדידה לשתול שוב צמחים מסוג זה, כדי לסייע לנקבות הדנאית להטיל את ביציהן, על מנת שתהליך הנדידה יוכל להימשך.

ומי הם הפרפרים הנודדים בישראל?

דנאית הדורה – כשמה כן היא. צילום: ד
דנאית הדורה במלוא הדרה. צילום: ד"ר רחלי שוורץ צחור

בארצנו מצוי פרפר מסוג דנאית הדורה (Danauschrysippus), שמשתייך גם הוא למשפחת הפרפרים הנודדים והוא חי בממוצע כחודש. לדברי ד"ר שוורץ צחור, "בסוף עונת האביב (בסביבות חודש מאי) דנאית זו מגיעה לישראל במהלך נדידתה מהדרום לצפון. כאשר מגיעים סימני החורף דור הפרפרים האחרון שלה נודד בחזרה לכיוון סיני – אפריקה. נדידתה של הדנאית ההדורה שונה מנדידת הדנאית המלכותית מכיוון שפרטים של מין זה של פרפר נודדים כיחידים או, לעתים נדירות, בלהקות קטנות. כלומר נדידתה אינה מאסיבית. גם דנאית זו מטילה את ביציה על צמחי אסקלפיאס כגון תפוח סדום וחנק מחודד, ומהם ניזונים הזחלים".

נמפית החורשף (Vanessa cardui) היא פרפר נודד שנפוץ כמעט בכל העולם, חוץ מאשר באזורים טרופיים ובאנטרקטיקה. בארץ ניתן לפגוש בה כמעט בכל ימות השנה. בשנים מסוימות בתקופת האביב ניתן לראות להקות גדולות שנודדות ברחבי הארץ לכיוון צפון. נימפית החורשף לא בררנית כלל והיא מטילה את ביציה על החורשף וגם על צמחים רבים ששייכים למשפחות המורכבים, הסרפדיים והחלמתיים, שחלקם הם מיני צמחים מתפרצים וגדלים בשטחים פתוחים נרחבים. לכן היא מתרבה במהירות וניתן לראות אותה משתכנת בבתי גידול רבים כמו גינות חשופות לשמש וצידי דרכים. מי שישים לב היטב יוכל לראות בעונה זו נימפיות רבות עוצרות בגינות נוי לארוחת צוף דשנה ולמנוחה.

פרפרים נוספים נודדים בארץ הם לבנין הצלף ולבנין משויש.

גדל אצלכם בגינה או בחצר אחד הצמחים שהזכרנו? עקבו אחריהם טוב בתקופת האביב ואולי תצליחו גם אתם לצפות בגלגל החיים של הפרפר המרשים הזה – נמפית החורשף. הביצים שמטילה נקבת הפרפר על עלי הצמחים הן ירוקות ולאחר כארבעה ימים בוקע מכל אחת מהן זחל שחור ושעיר. הזחל המתוחכם בונה לעצמו מעין "בית" מעלה מקופל, שעוזר לו גם להסוות את עצמו מאויבים ומתנאי מזג אוויר לא נוחים. לאחר כשבועיים הוא מתחיל בתהליך ההתגלמות על סלע או אבן שנמצאים בסביבה. אורך הגולם, שצבעו אפור חום מבריק בכתמים ונקודות זהובות, כ-25 מ"מ. לאחר כמה שבועות יגיח מהגולם פרפר, שיצא גם הוא למסע הנדודים ובדרך יגמע צוף כדי לאגור אנרגיה להמשך המסע.