אתר קק"ל לצעירים

העונה החמה

מאת: בן קורן

אם אתם לא לוכדי נחשים או משוגעים לדבר, סביר להניח שאינכם חפצים במיוחד לפגוש נחש, עקרב או עכביש. אז מיהם המסוכנים שבהם, ואיך תנהגו אם תפגשו אחד כזה? בן קורן, מייסד אתר סנייקס ולוכד נחשים בעברו, מסביר הכול
 
(הכתבה נעשתה בהתייעצות עם המדביר אסף אפל)

עם בוא האביב והקיץ וקרבות ובאות גם כמה סכנות שאורבות לנו בבית, בחצר או בזמן שאנחנו מטיילים בארץ ישראל. כולם יודעים שאם יוצאים עכשיו לטייל אז לוקחים מים, אוכל, ווייז וערכת עזרה ראשונה. אבל מה יקרה אם חס וחלילה בטעות נפריע את שלוותו של נחש צפע? או עקרב? מה עושים במקרה של הכשה, או נשיכה?

בטח שמעתם וקראתם על מקרי הכשה בתקופה האחרונה. מקרים כאלה קורים בעיקר בתחילת הקיץ כשהטמפרטורה מתחילה לטפס. הנחשים שהיו בתרדמת החורף מתחילים להתעורר ולחפש מקורות מזון.

בדיוק לשם כך נועד המדריך שכתב בן קורן ובו הוא מציג את בעלי החיים המסוכנים ודרכי הטיפול, ההימנעות וההתנהגות במקרה של מפגש לא רצוי.

הכירו – נחשים מסוכנים!

צפע ארץ ישראלי. צילום: נועם שגב
אוחז בשיא מקרי ההכשות בישראל. צפע ארץ ישראלי. צילום: נועם שגב
בארץ ישראל יש מגוון נחשים, שחלקם אף נמצא בסכנת הכחדה. הנחשים בישראל נחלקים לשלוש קבוצות:
 
  1. נחשים ארסיים – נחשים בעלי בלוטות ארס, לעיתים קטלני, שמחוברות לשיניים חלולת ולהן היכולת להזריק ארס לגוף הקורבן או התוקף. לפעולת הנשיכה וההזרקה של הארס לגוף קוראים "הכשה". הנחשים שמוגדרים ארסיים יכולים לגרום לתמותת אדם אם הוא לא קיבל טיפול רפואי מתאים ומהיר.
  2. נחשים תת ארסיים – גם אלו הם נחשים בעלי בלוטות ארס, אולם בניגוד לקבוצת הארסיים שלעיל, לאלה יש שיניים רזרביות וארס שאינו מוזרק אלא מטפטף לאורך השן אל גוף המוכש. הארס שלהם על פי רוב אינו גורם לתמותת אדם אבל יכול לגרום לנזק שטחי או נפיחות. (ישנם אנשים שרגישים גם כן לארס של נחש תת ארסי ולכן יזדקקו לטיפול רפואי).
  3. נחשים שאינם ארסיים – לנחשים אלו אין בלוטות ארס או שיניים חלולות. יש להם שיניים אבל נשיכה שלהם לא גורמת לדבר, למעט נזק שטחי באזור שננשך.
 
למרות שבארץ חיים תשעה סוגים של נחשים ארסיים, רוב מקרי ההכשות שמור לצפע הארץ ישראלי (Vipera palaestinae). הסיבה נעוצה בכך שהתפוצה והקרבה שלו בארץ לאדם היא הגבוהה ביותר. הצפע נפוץ מאזור אשקלון, ובאר שבע ועד גבול הצפון כולל החרמון.
מינים נוספים של נחשים ארסיים שנכנסו לסטטיסטיקות של מקרי ההכשה בישראל הם של אפעה מגוון (Echis coloratus) ושרף עין גדי (Atractaspis engadensis). לשאר המינים הארסיים סטטיסטיקת הכשות מינורית ולכן נתייחס במדריך זה אל "מלך ההכשות" בישראל – הצפע הארץ ישראלי.

זיהוי צפעים והדרכים למנוע את הגעתם

לנחש צפע יש ראש משולש וסימני זיגזג (משולשים) על הגב. לרוב הוא מעוטר ביותר מצבע אחד (בד"כ שילוב של גוני חום ואפור), אבל הוא יכול להיות גם בעל גוון כהה. הגוף מסורבל, עבה ומחוספס. הצפע מתאפיין גם בזחילה איטית ואינו רודף אחרי טרפו אלה אורב לו ומחכה שיגיע קרוב מספיק כדי להכיש. בקיץ שעות הפעילות של הצפע הם בערב ובלילה אולם באביב ובסתיו הוא פעיל גם במשך היום.
בזמן התגוננות הצפע מתכנס לתנוחת הכשה, כמו קפיץ מתוח ונושף נשיפות חזקות להזהרה.

איך נמנעים?

לבושים בבגדים ארוכים.
מטיילים רק בבגדים שמגנים על הגוף. צילום באדיבות חוגי הסיירות
בתור לוכד נחשים נתקלתי ברוב המקרים בנחשי צפע שהגיעו אל הבית או החצר במטרה אחת בלבד – לחפש אחר מזון – לא היה בית שלכדתי בו צפע ולא היו בו עכברים, חולדות או בעלי כנף למיניהם כגון: תרנגולות, ציפורי נוי ועוד...
הצפע בא בעיקר כדי לצוד את המכרסמים שמסתובבים בבתים ולכן, כדי למנוע את הגעתו,  צריך בעצם למנוע את הגעתם של המכרסמים. ובשביל זה יש שיטה פשוטה שאני ממליץ עליה לכל מי שלכדתי אצלו אי פעם נחש, לשמור על הסדר והניקיון!
שמירה על הניקיון תגרום לכך שלא תהיה אשפה, או כל חומר אחר שמכרסמים אוהבים. אפשר לשמור על החצר והבית מפני מכרסמים גם על ידי הדברה.
שמירה על הסדר חשובה מכיוון שהצפע אוהב להתחבא בחללים ובמקומות חשוכים. בגינות הרבות שבהן ביקרתי, היה אי סדר מספיק כדי להוות "גן עדן" לצפעים. הצפע אוהב במיוחד משטחים מפח שזרוקים על הקרקע, שבמהלך היום תפסו קצת שמש אלו משמשים מקומות אידיאליים לצפעים שאוהבים להיכנס כדי להתחמם.
אם יצאתם לטייל, השתדלו תמיד לנעול נעליים גבוהות ומכנסיים ארוכים, הימנעו מהליכה במקומות שבהם הצמחייה סבוכה ובשעות החשיכה והקפידו להשתמש בפנס.
 

מה לעשות במקרה של הכשה?

  1. אם, חלילה, מישהו בקרבתכם הוכש על ידי נחש ארסי, הדבר ראשון והחשוב שעליכם לעשות הוא להרחיק את המוכש מהנחש כדי למנוע הכשות נוספות ולא לגרום למוכש לחץ מיותר. חשוב מאוד להרגיע את הפצוע, ולפנותו בהקדם האפשרי לקבלת טיפול רפואי.
  2. אל תנסו לתפוס את הנחש המכיש מכיוון שייתכן שעדיין יש בבלוטות שלו די ארס שיכול לשמש מנה קטלנית נוספת.
  3. נסו לזכור איך הוא נראה ואיזה צבעים יש עליו כדי שבזמן שהמוכש יגיע לבית החולים הרופאים ידעו איזה נוגדן לתת לו, בהתאם לסוג הנחש המכיש. כיום כמעט תמיד יש טלפון נייד בהישג יד. רצוי לנסות לצלם את נחש כדי שמאוחר יותר יהיה קל לזהות את סוגו.
  4. את האזור המוכש יש לקבע ואת המוכש יש לפנות, אם אפשר  באמצעות אלונקה כדי שיזוז כמה שפחות. ריצה, הליכה או אפילו עמידה מגבירות את קצב זרימת הדם, דבר שעלול לגרום לארס להתפשט מהר יותר בכלי הדם ולגרום נזק גדול.
  5. אם האיבר המוכש הוא הרגל, יש לחלוץ את הנעל. אם האיבר המוכש הוא היד, יש להוריד ממנה טבעות או שעונים. זכרו שהאזור המוכש מתנפח וההכשה גורמת לבצקת. 
  6. אין לשים חוסם עורקים או לנסות לחטא, אסור לשים קרח ואסור לחתוך או למצוץ את הארס החוצה (מציצת הארס היא מיתוס)!

את העקרונות האלה יכול ליישם כל אדם, ואין נדרשים להם כישורים רפואיים.

לצפייה בווידיאו של צפע בחי פארק בקרית מוצקין, לחצו כאן»

עקרבים מסוכנים

בישראל ישנם גם חסרי חוליות שמתעוררים מתרדמת החורף כמו הנחשים – קבלו את העקרבים.
ישנם כ-21 מינים של עקרבים בארץ וכולם ארסיים במידות שונות. כחמישה מהם נכנסים לקטגוריה של מסוכנים לאדם. העקרב המוביל בסטטיסטיקת העקיצות המסוכנות בקרב האוכלוסיה הוא עקרב צהוב מצוי  עקצן (Leirius quinquestriatus). לעקרבים יש בלוטת ארס בקצה הזנב, הבלוטה מחוברת אל "העוקץ" שמזריק את הארס לגוף הקורבן. העקרבים פעילים בשעות הלילה ויוצאים לצוד עם רדת החשיכה, הם ניזונים בעיקר מחרקים וחסרי חוליות אחרים. הע
העקצן הצהוב כשמו כן הוא: צבעו צהוב-כתום וצבע החלק דמוי ה"זנב" שמחובר לעוקץ הוא אפור-שחור, גודלו נע בין 10-8 ס"מ.
איך נמנעים? גם כאן השיטה היא כמו במקרה של נחשים לשמור על סדר וניקיון!
שמירה על הניקיון מונעת הגעתם של חרקים המשמשים לעקרבים למזון, ושמירה על הסדר בחצר מונעת יצירת מקומות מסתור שעקרבים אוהבים, כמו ערמות של קרשים, אבנים וסבכי קוצים.
בזמן שמסדרים את החצר מומלץ בחום להימנע מהרמת עצמים גדולים כמו סלעים עם הידיים, יש להיעזר במוט.
חשוב לציין שפעולות הדברה לא יעילות במאה אחוזים כנגד עקרבים, ומלבד התייעצות עם מדביר צריך לדאוג לרסס טוב את כל פינות המבנה, ובנוסף לכך לרסס את הקירות החיצוניים, הסלעים וכל מקומות המסתור הפוטנציאלים הנוספים העשויים להימצא בחצר.

בקמפינג ובטיולים

כשאתם מטיילים או יוצאים לקמפינג הקפידו תמיד לנעול נעליים גבוהות וללבוש מכנסיים ארוכים. אם החלטתם לישון בשטח חשוב שתקפידו שלא ללכת יחפים בכלל ובבוקר רצוי לנער נעליים, בגדים, שק שינה ושאר ציוד קמפינג.

מה לעשות במקרה של עקיצה?

מישהו בקרבתכם, או אתם, נעקץ ידי עקרב צהוב? ההנחיות הן אותן הנחיות כמו בטיפול במקרה של הכשת נחש עם דגש חשוב על פינוי מהיר לבית החולים. הנעקץ ירגיש בחילות, דפיקות לב מואצות, כאבי ראש ובטן וקוצר נשימה.
אפשר לקרר את מקום העקיצה עם מי קרח, הקירור מקל על הכאב ומאט את קצב התפשטות הארס. גם במקרה הזה יכול כל אדם ליישם את העקרונות האלה ואין נדרשים לכך כישורים רפואיים.
 

עכבישים

בישראל ידועים כ-300 מיני עכבישים שונים, רובם המכריע אינם מסוכנים כלל לאדם, למרות שכולם ארסיים במידה כזו או אחרת. שני מינים של עכבישים נחשבים שיאני הנשיכות, בייחוד בגלל תפוצתם הרחבה וקרבתם למגורי האדם. עכבישים אלה פעילים ברוב ימות השנה אבל שיא פעילותם הוא בתקופה החמה. תזונת העכבישים מתבססת בעיקר על חרקים ופרוקי רגליים אחרים.
המקום הראשון שמור לשיאן הנשיכות בקרב בני אדם והוא שושן חום או ארסן חום (Loxosceles rufescens). מה שהופך אותו למלך הנשיכות הוא העובדה שהוא לא טווה קורים בכלל, ומחפש אחר מזונו בכל מקום בחצר ובתוך הבית.
במקום השני נמצאת עכבישה מיוחדת וידועה, העונה לשם אלמנה שחורה (Latrodectus tredecimguttatus). מכיוון שהאלמנה השחורה טווה את הקורים שלה במקום אחד שיכול להיות במרפסת או בחצר ולעיתים נדירות בתוך הבית, ההיתקלות בה היא פחות סבירה.
צבעו של השושן החום הוא, כמובן, חום, וגודלו כ-1.5 ס"מ, סימן היכר נוסף שלו הוא העובדה שיש לו שש עיניים ולא שמונה, כמו לרוב העכבישים. השושן אוהב מקומות חשוכים ובדרך כלל נתקלים בו בבית מתחת לרהיטים, בחריצים בקירות או בתוך ארונות.
האלמנה השחורה ניחנה בצבע שחור בוהק וגודלה נע בין 4-3 ס"מ. האלמנה נוהגת לטוות את קוריה במקומות נמוכים, כמו שיחים נמוכים או מתחת לכיסאות.

איך נמנעים?

אלמנה שחורה. צילום: pixabay
אוהבת מקומות נמוכים. אלמנה שחורה. צילום: pixabay

סלחו לי על שאני קצת חוזר על עצמי, אבל גם כאן השיטה היא כמו עם הנחשים והעקרבים יש לשמור על סדר וניקיון. שמירה על הניקיון מונעת את ההגעה של אותם חרקים המשמשים לעכבישים מזון, ושמירה על הסדר בחצר מונעת יצירת מקומות מועדפים למסתור ולטוויית קורים שהעכבישים אוהבים כמו ערמות של קרשים, אבנים וסבכי קוצים.

כשאתם מסדרים את החצר, הימנעו מהרמת עצמים גדולים כמו סלעים בידיים, יש להיעזר במוט.

חשוב לציין שאין חומרי הדברה המיועדים ספציפית לעכבישים (בגלל מגוון הסוגים הרחב ומגוון בתי הגידול שלהם). ריסוס יסודי של הבית בחומרי הדברה איכותיים יכול להפחית את כמות העכבישים הנמצאים בו.

כשאתם מטיילים או יוצאים לקמפינג נעלו נעליים גבוהות ולבשו מכנסיים ארוכים. אם אתם ישנים בשטח, אל תלכו יחפים, ובבוקר רצוי לנער, בגדים, נעליים, שק שינה ושאר ציוד קמפינג.

לידיעתכם רוב מקרי הנשיכה מקורם בעכבישים שהיו בתוך בגדים זמן שנלבשו.

מה לעשות במקרה של נשיכת עכביש?

אם חלילה מישהו בקרבתכם או אתם ננשך על ידי ששן חום או אלמנה שחורה, יש לפנות את הנפגע אל בית החולים.
עם התפשטות הארס חש הנפגע הרגשה כללית רעה, חוסר שקט, כאבי בטן וקוצר נשימה. במקרה של אלמנה שחורה, ירגיש הננשך בתוך דקות כאב וצריבה שמתפשטים בליווי אדמומיות באזור הנשיכה, אך היא עשויה גם להופיע לאחר מספר שעות. במקרה של ששן חום נשיכתו מורגשת רק לאחר כמה שעות, הנשיכה גורמת לפגיעה מקומית מלווה בנפיחות ואדמומיות באזור הנשיכה, על פי רוב קלה, אך לעיתים עלול להתפתח פצע נמקי קשה.
בשני המקרים, אם יתאפשר לכם, אספו את העכביש בכלי סגור והביאו אל בית החולים לצורך זיהוי. אם אין באפשרותכם,  פשוט שננו היטב את המראה שלו.
 
 

מקורות