אתר קק"ל לצעירים

בואו נשמור על קשר

מוזיאון בית קק"ל

מאת: מערכת חלון ירוק

ביקור מומלץ במרכז החינוכי ומוזיאון "מועצת העם ומינהלתה" הפועל בתוך בית קק"ל ההיסטורי בתל-אביב. אצלנו תוכלו ליהנות ממוצגים ייחודיים, השופכים אור על מפעלי קק"ל ופיתוח הארץ, וכן לקבל הדרכה מקצועית המלווה במצגת אור-קולית על התקומה ובניין הארץ
 
בימים אלה המוזיאון סגור. אנו נעדכן בהמשך באשר לאפשרויות הביקורים והסיורים במקום. למידע נוסף אפשר לפנות לנציגי חטיבת החינוך בקישור הזה»

בניין המוזיאון בתל-אביב: כניסה לעולם מרתק. צילום: קק"ל

בניין המוזיאון בתל-אביב: כניסה לעולם מרתק. צילום: קק"ל
בשנת 1923, התמנה מנחם מנדל אוסישקין לתפקיד נשיא קרן קימת לישראל. אחד השינויים הראשונים עליהם החליט אוסישקין עם הכנסו לתפקיד היה העברת משרדי הניהול של קק"ל, שעד אז שכנו בארצות שונות ברחבי העולם, למקום קבע בארץ ישראל. אם קרן קימת לישראל הוקמה כדי לגאול אדמות בארץ ישראל, קבע אוסישקין, ראוי כי היא גם תנהל את פעולותיה מהארץ.
בתחילה, הוקמו משרדי קק"ל החדשים בירושלים, אך הדבר התברר כבעייתי עבור רוב הפעילים שבאותה תקופה גרו באזור תל-אביב. צריך לזכור כי מערכת הכבישים המחברת כיום את תל-אביב וירושלים לא הייתה קיימת אז, ומסע שכזה מעיר לעיר בארץ ישראל של אותה תקופה היה הרבה יותר ארוך ומסוכן. לכן, הוחלט להקים בית חדש להנהלת קק"ל בתל אביב.

ראשית הדרך

בשנת 1937, לאחר שנים ארוכות של תכנון ובנייה, נפתח בית המשרדים החדש של קק"ל בתל אביב, בית זה שוכן עד היום ברחוב צבי הרמן שפירא בתל אביב, לא רחוק מדיזינגוף סנטר. הבית הפך במהרה למרכז שוקק של פעילות: קק"ל ניהלה ממנו את קניית האדמות וגיוס התרומות מרחבי הארץ ומהעולם. 
כבר משלב מוקדם מאוד, שימש בית קק"ל גם כמוסד חינוכי: תלמידי בתי ספר היו מגיעים אליו עם קופות קק"ל, שבהן נאספו תרומות, מוסרים את התרומות לנציגי קק"ל, ומקבלים תעודה בזכות פועלם. טקסי נטיעות, הבאת ביכורים לחג שבועות וקבלת שבת נערכו גם הם בבית קק"ל החדש.
זאת ועוד, בית קק"ל שימש גם מרכז פעילות עבור הוועד הלאומי, שקישר בין היישוב העברי בישראל לשלטונות המנדט הבריטי.

בית קק"ל והקמת המדינה

שולחן הישיבות המיתולוגי בבית קק
שולחן הישיבות המיתולוגי בבית קק"ל. צילום: קק"ל
לבית קק"ל היה תפקיד חשוב גם בעת הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. כאשר התקבלה החלטת האו"ם על סיום תקופת המנדט הבריטי וחלוקת הארץ בין המדינה היהודית למדינה הערבית ביום כ"ט בנובמבר 1947, החלו ראשי הישוב להתייעץ האם לקבל את ההחלטה ולהכריז על מדינה יהודית עצמאית.
לדיונים אלה היו שותפים 13 נציגים מבין חברי הסיעות הפוליטיות השונות ביישוב, ובראשם דוד בן גוריון, הדיונים הדרמטיים נערכו בבית קק"ל. ארבע החלטות חשובות התקבלו במהלך הדיונים:
  1. הכרזה על מדינה יהודית מיד עם תום המנדט הבריטי.
  2. לקרוא למדינה בשם "ישראל".
  3. ניסוח "פקודת יסוד המדינה מספר 1" – המסמך שבו נקבעו לראשונה עקרונות המדינה שתקום.
  4. אישור הגרסה הסופית של מגילת העצמאות של ישראל.
לפני הכרזת העצמאות, בין ה-18 לאפריל ל-14 במאי בשנת 1948, ישבו בבית קק"ל שני המוסדות המרכזיים של של היישוב היהודי: "מועצת העם", שמנתה 37 נציגים ונציגות של 11 המפלגות שפעלו אותו זמן ביישוב ותפקדה ככנסת זמנית ו"מנהלת העם" ותפקדו כממשלה זמנית ראשונה.
לא רבים יודעים זאת, אבל גם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, בתאריך ה' באייר תש"ח, הייתה אמורה להתרחש בטקס צנוע בתוך בית קק"ל. אך כאשר הידיעה על הכרזת העצמאות הגיעה לעיתונות, רבים דרשו וביקשו להיות נוכחים באירוע, ומהר מאוד התברר כי בית קק"ל לא יוכל לאכלס מאות אורחים. הכרזת העצמאות נערכה לבסוף בבית דיזינגוף, בו שכן אז מוזיאון תל אביב לאמנות. אך הדבר אינו מפחית מהתפקיד החשוב שהיה לבית קק"ל בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

מבית למוזיאון

מבית למוזיאון
תצוגת מפעל בולי קק"ל במוזיאון. צילום: קק"ל
שנים רבות עברו מאז הקמת המדינה, וכיום משרדיה של קרן קימת לישראל נמצאים בכל רחבי המדינה – כאשר משרדי ההנהלה יושבים בירושלים. חשיבותו של בית קק"ל בתל-אביב כמרכז ניהולי עבור קק"ל הלכה והתמעטה, למרות שחברי ההנהלה המשיכו לעשות מאמצים להגיע בימי שישי (ובשלב מאוחר יותר בימי חמישי) למשרדים בתל-אביב – תזכורת לימים בהם נהג בן גוריון לקיים ישיבות בתל אביב לקראת סוף השבוע.
בשנת 1988 הוחלט להפוך חלק גדול מבית קק"ל למוזיאון המתאר את פעילותה ותרומתה של קק"ל למדינת ישראל. על ביקור במוזיאון הזה  או בשמו הרשמי - "מרכז חינוכי ומוזיאון 'מועצת העם ומינהלתה' הפועל בתוך בית קק"ל ההיסטורי בתל-אביב" - אנחנו רוצים להמליץ לכם כאן.

ההיסטוריה חוזרת: סיור במוזיאון

הדוידקה, פריט לאספנים במוזיאון קק
הדוידקה, פריט לאספנים במוזיאון קק"ל. צילום: קק"ל
הביקור נפתח בחצר בית קק"ל בפינה מוצלת בין הספסלים, אפשר להתרשם מהריצוף המקורי, שמלווה את המקום עוד משנת 1937, מתחת לעץ הברוש שניטע כאן כאשר החלה הבנייה. נעבור דרך דלתות הכניסה המקוריות עשויות העץ ונגיע לאולם המבוא של המוזיאון, כאן נשמע את סיפורה של קק"ל מאז ועד היום, החל בתקופה שבה עלה הרעיון להקמתה בשנת 1884 על ידי הרב צבי הרמן שפירא, שעל שמו קרוי הרחוב שבו מצוי המוזיאון. 
ההסברים מלווים במיצגים רבים, כמו גם תמונות, מפות ומסמכים שניתן לעיין בהם. דמה לרגע שההיסטוריה ממש קמה לתחייה. בדרך מאולם המבוא לקומה העליונה, ניתן לצפות בתצוגה מרשימה של בולים. מקבץ מעניין מתוך מפעל הבולים המפואר של קק"ל, מראשיתו ועד ימינו, ונשמע הסברים גם עליו. מדובר באחד המיצגים הצבעוניים והמרהיבים ביותר במוזיאון כולו, וכל מי שאוסף בולים יוקסם ממנו (ומי שלא – אולי ישתכנע להתחיל לאסוף...). גם הפעילות החינוכית של קק"ל זוכה לכבוד הראוי לה במיצג סמוך.

מיצגים, חזיונות ופיסות היסטוריה

כשנגיע לקומה השנייה נוכל לראות שחזור של החדר שבו התקבלו ההחלטות החשובות שהוזכרו קודם, ובו השולחן והכסאות המקוריים שעליהם ישבו בן גוריון והנציגים האחרים. 

ממש ליד החדר המשוחזר נמצא אולם האסיפות, שבו מוצגת תערוכה המתארת את התקופה שבין כ"ט בנובמבר ועד הכרזת העצמאות. גם פה אפשר לראות פיסות היסטוריה בעשרות מוצגים מרתקים, תמונות, מסמכים, דגמים של כלי נשק מאותה תקופה ועוד.

תצוגה מרתקת נוספת קיימת באולם קופות קק"ל, שם מוצגות קופות כחולות מתקופות שונות ומקהילות שונות ברחבי העולם. מדובר בתצוגה צבעונית, חיה ומרתקת, שמלמדת אותנו על הקשר העמוק שבין קק"ל להקמת המדינה. 

לקינוח נמליץ לכם על צפייה בשני חזיונות אור-קוליים בנושא הקמתה ותרומתה של קק"ל ליישוב בארץ ישראל ומשאבי הטבע.