אתר קק"ל לצעירים

בואו נשמור על קשר

מחלום לקרן קימת: היום שבו הוקמה קק"ל

מאת: מערכת "חלון ירוק"

היא הוקמה בי"ט בטבת תרס"ב, 1901, בקונגרס הציוני החמישי. הראשון שרצה בהקמתה היה פרופ' שפירא, ובזכות תומכים רבים ובנימין זאב הרצל נלהב אחד הוחלט על הקמת קרן קימת לישראל – קק"ל. והשאר? היסטוריה של פעילות ציונית ענפה

לכל אחד יש יום מיוחד שבו הוא נולד – יש יום הולדת לאנשים, יום הולדת למדינות וגם לארגונים ולמוסדות. יום ההולדת של קק"ל הוא יום מרגש ומיוחד, שבו קק"ל מזמינה את כל הציבור, את כל הילדים, ההורים והמורים  לקרוא על מה שהיה ואיך הכול קרה, וגם להתבונן במה שנעשה ולחגוג עוד שנה של יצירה ללא הפסקה של הארגון הציוני והסביבתי הגדול אשר חרת על דגלו לבנות את המדינה ולטפח אותה.
לחצו על התמונה כדי לצפות בסרטון על הקמת קרן קימת לישראל:

מחזון למציאות

הרעיון להקים קרן לאומית שתרכוש אדמות בארץ ישראל עבור העם היהודי נשמע כבר ב-1897, בקונגרס הציוני הראשון. פרופסור צבי הרמן שפירא העלה אז את הרעיון, אך למרות שההצעה עוררה התלהבות אצל רבים וחשיבותה הייתה גדולה, נדחו אישורה וביצועה שוב ושוב, מקונגרס לקונגרס.
רק ב-1901, בקונגרס הציוני החמישי, הצליח בנימין זאב הרצל לאשר את ההצעה בין כל משתתפי הקונגרס. טוב, נו, להוציא את מקס בודנהיימר, שהיה ידוע כמתנגד ועקשן לא קטן.
נשמע פשוט – האומנם? הנה סיפור המעשה:

קרמנצקי בוכה והרצל סוחף את המשתתפים

קרמנצקי בוכה והרצל סוחף את המשתתפים
משתתפי הקונגרס הציוני החמישי, 1901. צילום: הארכיון הציוני

באותו יום דיונים, בזמן שהרצל לא נכח באולם, מקס בודנהיימר (שהתנגד להקמת הקרן טרם אישור תקנון רשמי ומנוסח) העלה את הרעיון לדחות שוב את הקמת הקרן, ושוב נראה כי בקשת הדחייה התקבלה על ידי הרוב והקמת הקרן לא תתאפשר גם הפעם. אבל אז מיהר אחד הנוכחים לספר להרצל שההצעה עומדת להידחות שוב, והרצל, שידע שאסור להמשיך לדחות את הקמת הקרן והבין שכל דחייה של הרעיון מרחיקה עוד יותר את הקמת המדינה וההתיישבות בה, רץ חזרה לאולם ושכנע את המשתתפים.
מדוע היה הרצל נחרץ כל כך בעניין הקמת הקרן? אפשר להגיד שזה היה חלק מאופיו וקסמו, אבל בעיקר היו הקשיים שבהם נתקל בניסיונותיו להשיג מידי הטורקים צ'ארטר – זיכיון להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – קשיים שגם פגישות רבות עם הסולטן, מלכים, רוזנים ושרים, לא סייעו להתגבר עליהם. כל אלה גרמו לו להבין שהפתרון הדיפלומטי עדיין רחוק.
בנוסף, מאחורי הקלעים של הקונגרס היו גם לא מעט התרחשויות, ביניהן דמעותיו של יונה-יוהאן קרמנצקי, מהנדס חשמל ותעשיין ציוני נלהב מווינה, שמאז שפרופ' שפירא העלה את רעיון ייסוד הקרן, הרגיש מחויב לו. הרצל הבין שהיהודים צריכים להתחיל לדאוג לעצמם באופן פעיל: באיסוף כספים ורכישת אדמות, ובאותו קונגרס גורלי נשא נאום נרגש, סחף את המשתתפים בדרכו וקרן קימת לישראל הוקמה בתאריך י"ט בטבת תרס"ב, 29 בדצמבר 1901!

הרצל אמר...

"אין אנו רוצים, לאחר שהשתדלנו במשך שנים להקים את קרן קימת, להתפזר שוב בלא ליצור את המפעל", אמר הרצל בנאום הגורלי שהכריע את ההצבעה. ואז הוא שאל: "הרוצים אתם שנתחיל את פעולת קרן קימת תכף או מיד או לא?" והקהל ענה לו בהתלהבות: "כן!".
הרצל המשיך והלהיב את הצירים ואמר: "ברשותכם להחליט לדחות את הקמת הקרן לעוד שנתיים או לימות המשיח", והקהל ענה ב"לא" אדיר. כך הוקמה קרן קימת לישראל. בקסמו הרב הצליח הרצל להעביר את המשתתפים לצדו ולהכריז על הקמת קרן לאומית שהיא רכוש העם היהודי כולו.
הרצל הכריז גם על המטרה הראשונה של הקרן: איסוף 200 אלף לירות שטרלינג.

פונט ועד פונט

יונה קרמנצקי היה התורם הראשון – הוא תרם 10 פונט (המטבע שהיה בארץ בתקופת המנדט) לזכר יוזם הרעיון להקמת הקרן שלא זכה לראות את הרעיון מתגשם – פרופ' צבי הרמן שפירא.
הרצל תרם את התרומה השנייה, ועל התרומה השלישית הכריז דוד וולפסון, עוזרו של הרצל.

צעדים ראשונים

תורמים לקופסה הכחולה. צילום: ארכיון הצילומים של קק
ילדים תורמים לקופסה הכחולה. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
חודש לאחר ההחלטה על הקמת קק"ל נבחר יונה קרמניצקי למנהלה. הוא התחיל מיד לפעול: הקים לשכה בווינה, חיפש דרכים לפרסם את הקרן בין הציוניים, והפך אותה למוסד מוכר ועממי המגייס תרומות להגשמת המטרות הציוניות.
  • הוא הציע את ספר הזהב של קק"ל – שעד היום נרשמו בו מאות אלפי אנשים, מוסדות וגופים – ועדיין נחשב לתעודת כבוד ראשונה במעלה ליהודים בכל מקום.
  • הוא החל בפרסום הבולים של קרן קימת, שערכם הכספי היה תרומה לקרן קימת, אך עיקר חשיבותם נבע מפרסום קיומה של הקרן, פרסום מטרותיה והכשרת הלבבות לכל אלו.
  • קרמנצקי נענה לרעיון שהעלה חיים קליינמן, בנקאי מגליציה, שהציע להעמיד בכל בית יהודי קופת תרומות לקרן הלאומית. קרמנצקי הורה להכין בבית חרושת קופסאות כאלו, ואת הראשונה שייצר נתן לבנימין זאב הרצל, שהניח אותה במשרדו. 

רכישות ראשונות

קק"ל הפכה להיות המכשיר החשוב ביותר של התנועה הציונית ברכישת אדמות, הכשרתן ויישובן. אדמות שנתרמו ב-1903 על ידי הנדבן יצחק לייב גולדברג, אדמות העמק שגאל יהושע חנקין, אדמות דלייקה ואום ג'וני ליד כנרת ואדמות רבות נוספות הועברו לידי קרן קימת. האדמה הראשונה שנרכשה כדת וכדין על ידי קק"ל הייתה אדמת חיטין, בגליל התחתון.
כבר בשנותיה הראשונות השתתפה קק"ל במפעלים ציוניים נוספים ואפשרה את התבססותם של מגוון תחומי עשייה. כך עשתה כשמימנה חוקרים יהודים, בוטנאים, אגרונומים ומהנדסים כדי לחקור את טיב הקרקע ואפשרויות הפיתוח, בבקעת הירדן, בים המלח, בגליל, בכנרת ובעבר הירדן.
פעילות חדשה נוספת של קק"ל, שממנה אנחנו נהנים גם היום, התבצעה אחרי שנרכשו אדמות חולדה ועליהן ניטעו עצי זית ראשונים (על שם הרצל) – אפשר לומר שכאן התחילו עבודת הייעור והמחקר היערני בקק"ל.
לאורך השנים הייתה קק"ל שותפה למפעלים ציוניים רבים וגדולים, ביניהם עזרה לייסוד העיר העברית הראשונה, תל אביב, הקמת חוות חקלאיות והפעלתן, עזרה להתיישבות – חומה ומגדל – בספר, בנגב, בערבה, בבשור ובגליל וסיוע למוסדות חינוך על-יסודי וגבוה. כיום עוסקת קק"ל בשימור ובפיתוח הקרקע, טיפוח היערות והנגשתם לציבור, עוד עוסקת קק"ל בתחומים שונים הקשורים במשאבי מים ובאיכות הסביבה.