אתר קק"ל לצעירים

בואו נשמור על קשר

ההיסטוריה של הקופסה הכחולה

מאת: מערכת חלון ירוק

היא התחילה כקופסת פח פשוטה (פושקע) לאיסוף תרומות לקניית אדמות בארץ ישראל, והפכה לאחד הסמלים המרכזיים של קק"ל. הקופסה הכחולה: מהאיש שהגה את הרעיון, דרך התחלת הייצור שלה ב-1904 ועד היום. היסטוריה של סמל

נסו לשאול את ותיקי הארץ מהו הדבר הראשון שהם חושבים עליו כאשר הם שומעים את השם "קרן קימת לישראל". רבים מהם ישיבו מיד, "רכישות קרקע ויערות", וחלק גדול יזכיר גם את "הקופסה הכחולה". עבור האנשים שהקימו את המדינה והגיעו לכאן עוד לפני הקמתה, קק"ל והקופסה הכחולה שזורות זו בזו, ולא בכדי.

ראשיתה של הקופסה – המלומד והבנקאי

קופסת קק
קופסה כחולה. צילום: פנינה לבני, ארכיון הצילומים של קק"ל

הרעיון להצבת קופה לתרומות שישמשו את התנועה הציונית קדם להקמת קרן קימת לישראל, ולמעשה הגה אותו האיש שהגה את רעיון הקמת קק"ל עצמה. היה זה הפרופסור צבי הרמן שפירא, אחד מגדולי המשכילים היהודים במאה ה-19. שפירא, שגילה בקיאות מופלאה הן בכתבי הקודש היהודיים והן במדעים המדויקים, היה גם פעיל ציוני נלהב. כבר במפגש של אגודת ציון בשנת 1884 הציג קופסת פח ("פושקע") אשר בה אסף תרומות לצורך קניית אדמות בישראל. בקונגרס הציוני הראשון שנערך בשנת 1897 הוא העלה את רעיון הקמת הקרן שתגאל אדמות בארץ ישראל. הצעתו להקמת הקרן התקבלה ברוב גדול רק ארבע שנים מאוחר יותר בקונגרס הציוני החמישי (1901), זאת למרות ששפירא עצמו נפטר כמה חודשים לאחר הקונגרס הראשון, ולא זכה לראות את הצעותיו מתממשות בחייו.

בראשית דרכה, גייסה הקרן תרומות בעיקר מיהודים אמידים ובעלי יכולת, אך במהרה התעורר הצורך באמצעי לגיוס כספים גם מכלל הציבור. אמצעי כזה נהגה על ידי חיים קליינמן, בנקאי יהודי מגליציה (אזור המחולק כיום בין אוקראינה ופולין). קליינמן הבחין בהצלחה הגדולה של בתי כנסת לאסוף תרומות באמצעות קופות שהוצבו בתוכם, והחליט להציב קופה שכזו גם במשרדו שלו – קופה שעטף בנייר בצבע ירוק ועליו צייר מגן דוד שבמרכזו סמל שבט יהודה (גור אריה) ומסביבו שבעה כוכבים (בהשראת הרעיון של הרצל לדגל המדינה היהודית), וכתב מעליו את הכותרת "קרן קימת לישראל". לקוחות יהודים רבים שבאו לבנק תרמו מכספם, ובמהרה התמלאה הקופה. קליינמן מיהר לדווח על הצלחתו להרצל, והרצל, שהתלהב מהרעיון, הכריז בקונגרס הציוני בשנת 1903 על קופת קק"ל כאמצעי רשמי לגיוס כספים.

והיא עולה...

ילדים תורמים לקופסה הכחולה. צילום: ישראל סיני, ארכיון הצילומים של קק
ילדים תורמים לקופסה הכחולה. צילום: ישראל סיני, ארכיון הצילומים של קק"ל
קק"ל החלה לייצר את הקופסאות הראשונות בשנת 1904, ועד מהרה הן הוכיחו את עצמן כהצלחה גדולה בגיוס תרומות לרכישת אדמות בארץ ישראל. עד מלחמת העולם השנייה היו ברחבי אירופה כמעט מיליון קופות של קק"ל!
עיצוב הקופות והחומר שממנו יוצרו לא היה זהה במקומות השונים, ותאם לעיתים קרובות את צורכי הקהילה שהשתמשה בה. בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, למשל, נעשה שימוש בקופה קטנה בגודל של קופסת גפרורים. בארצות הברית בשנות ה-60 נעשה שימוש בקופות עגולות לצורך גיוס תרומות ברחוב. באוסף הקופות של קק"ל, בבית קק"ל בתל אביב, אפשר למצוא קופות רבות בעלות עיצוב ייחודי ומאחורי כל אחת מהן סיפור מרתק: קופה עשויה אבן מבית כנסת ירושלמי במשקל אדיר של 25 (!) ק"ג; קופה עתיקה במיוחד משנת 1913 המעוצבת בצורת ספל בירה ששימשה להתרמה של לקוחות יהודים בפאבים ברחבי הולנד של תחילת המאה הקודמת; וקופה שהתגלתה בהריסות גטו ורשה.
תשאלו: מדוע, אם כן, נודעת קופת קק"ל בכל העולם בשם "הקופסה הכחולה"? בשנת 1934 הופיעה לראשונה הקופסה בעיצוב הידוע – מפת ארץ ישראל בצבע לבן על רקע כחול, כאשר על המפה הופיעו בהדגשה האדמות שנקנו בכספי התרומות. עיצוב זה הפך לעיצוב הרשמי של הקופסה, למרות שלפניו וגם אחריו אפשר היה למצוא קופסאות בעיצובים ובצבעים נוספים.

עם הפנים קדימה

במשך הרבה מאוד שנים היה לקופסה הכחולה תפקיד חינוכי חשוב – קופות קק"ל נשלחו לבתי הספר, ותלמידים נהגו לשלשל מטבע לתוכה בכל יום שישי. דור המבוגרים זוכר בערגה את הפעילות החברתית והחינוכית שהתלוותה למעשה הציוני ולתרומה, פעילות שלוותה בשירה וסיפורים על חלוציות, קק"ל והקופסה הכחולה.

הקופסה הכחולה ממשיכה לשמש את קק"ל גם היום, שנים רבות לאחר קום המדינה. למרות שהיום כבר אין צורך בקניית אדמות, תרומות לקק"ל הן עדיין גורם חשוב בטיפוח יערות ישראל, הקמת אתרי נופש ופנאי ותחזוקה של כלל האתרים והיערות. ובנוסף, במסגרת תוכנית חינוכית ערכית בשם "קופסה כחולה – קטנה אבל גדולה", המיועדת לחניכי גן חובה עד כיתה ג', החזיר אגף החינוך של קק"ל לילדי ישראל ערכים ומושגים שליוו את הקופסה הכחולה בעבר. התוכנית מעודדת מעורבות ופעילות סביבתית באמצעות הקופסה הכחולה, שבשונה מפעם, כעת אוספת מטבעות קרטון המייצגות מעשים טובים למען החברה והסביבה.

לחצו כאן לקבלת מידע נוסף על אודות הקופסה הכחולה והתוכנית החינוכית "קופסה כחולה – קטנה אבל גדולה"

מקורות מידע: ד"ר אריה בן, מנהל מרכז חינוכי ומוזיאון "מועצת העם ומינהלתה" הפועל בתוך בית קק"ל ההיסטורי בתל-אביב, מתוך חוברת המאמרים שכתב: "הקופסה הכחולה".