אתר קק"ל לצעירים

בואו נשמור על קשר

120 שנים של יצירה ירוקה

מאת: אהובה בר-לב

בסיוע ידידיה ברחבי העולם, קק"ל ממשיכה לעבוד עם הארגונים המקומיים, המוסדות הלאומיים והקהילה הבינלאומית, לתועלת האדם והסביבה, ומבטיחה עתיד בר קיימא לדורות הבאים

לא רק גאולת אדמות

לא רק גאולת אדמות
אם מישהו היה מתבקש לתאר את הפעילויות של קרן קימת לישראל בראשית המאה העשרים, כל הסיכויים הם שהתשובה היתה כוללת גאולה והכשרת קרקעות, במימון הקופסה הכחולה, בולי קק"ל וכדומה. אם אותה שאלה היתה נשאלת בשנות ה- 50, לאחר ייסודה של מדינת ישראל, התשובה ככל הנראה היתה ייעור ועצים. היום, קק"ל היא הארגון הסביבתי הגדול ביותר בישראל. כמו הסביבה, קק"ל התאימה את עצמה לצרכים המשתנים תמידית של העם היהודי ושל ארץ ישראל, מונעת בדינמיות, המבטיחה את רלוונטיות הארגון במציאות המשתנה בקצב מהיר.
מחויבותה של קק"ל לנושאי איכות הסביבה, זמן רב לפני שהמושג הפך להיות סיסמה פופולארית, הוביל אותה להיותה מעורבת בתחומים רבים ושונים. קק"ל נמצאת תמיד בחזית ההתמודדות מול השינויים האקולוגיים שדורשים חשיבה יצירתית ופעולה: מפיתוח מקורות מים חדשים ועד למחקרים חקלאיים חדשניים ביותר ושיתופי פעולה בינלאומיים. בסיוע ידידיה ברחבי העולם, קק"ל ממשיכה לעבוד לתועלת האדם והסביבה, ומבטיחה עתיד בר קיימא לדורות הבאים.

ייעור ואיכות הסביבה

ייעור ואיכות הסביבה
יערות קק"ל. צילום: קק"ל
יער הוא יותר מאשר רק מקבץ של עצים, יער הוא יותר מסכום חלקיו. יערות הם מערכות אקולוגיות ומשמשים בית למספר עצום של צמחים ובעלי חיים. אין שני יערות זהים; יער צעיר ויער ותיק, רחבי עלים ועצי מחטים, יער ממוזג ויער מדברי - כל אחד בעל אופי ייחודי משלו.
 
לאורך שנים רבות, קק"ל הייתה מילה נרדפת ליערות עצי אורן בישראל. ככל שהמודעות לחשיבות מגוון הצמחים ובעלי החיים בסביבתם הטבעית גדלה, השתנתה גישתה של קק"ל לייעור. היערות של היום כמעט ואינם דומים לאלה מן העבר הם מגוונים ופתוחים, מספקים בית מזמין עבור היקף רחב של צמחים ובעלי חיים ומשמשים אתרי בילוי נפלאים. קק"ל מחויבת גם לחקר הייעור כדי לשפר את איכות העצים, לפתח שיטות ידידותיות לסביבה בהתמודדות עם מזיקים, למנוע סחף ומידבור ולטיפוח יערות להנאת הציבור.
 
עד היום נטעה קק"ל מעל 240 מיליון עצים לטובת האדם והסביבה והיא מתחזקת מעל 400,000 דונם של חורש טבעי. יערות קק"ל, שהם מהיערות הנטועים הגדולים ביותר במזרח התיכון, הם מקור עיקרי לספיחת פחמן. מאז שנוסדה, מדיניותה של קק"ל היא לפתוח את יערותיה ואת הפארקים שלה לציבור הרחב, ואמנם, בעזרת ידידיה ברחבי העולם, פיתחה קק"ל מעל אלף אתרי בילוי המארחים מאות אלפי מבקרים. אתרי קק"ל רבים נגישים במלואם לבעלי מוגבלויות גופניות, לכיסאות גלגלים ולעגלות ילדים.
אם בתחילת ימיה התרכזה קק"ל בראש ובראשונה בכיסוי אזורי הספר החשופים של ישראל במרבד של יערות ירוקים, בשנים האחרונות, הדגש הושם על שמירה, תחזוקה וטיפוח. יערות משתנים – העצים נעשים זקנים יותר, פורצות שריפות ולעתים מזיקים רבי עוצמה תוקפים את העצים. כדי לשמור על יערותיה בריאים ומשגשגים, פיתחה קק"ל מערכת כיבוי אש מעולה הכוללת רשת התראות אש מתקדמת, ולאחר שריפות, משקמת את היערות בסנכרון עם התהליכים הטבעיים. קק"ל משקיעה גם במחקרים יערניים ופועלת במסירות למציאת פתרונות יצירתיים לבעיות כמו מידבור.

סאווניזציה – עצים במדבר


לימן בנגב. צילום: דייב בוימוביץ, ארכיון קק"ל


המדבר הוא מערכת אקולוגית ייחודית, שבאופן נורמאלי אינה מאופינת ביערות. קק"ל פיתחה שיטות ייעור לאזורי מדבר, שכוללות סאוואניזציה ולימנים – נטיעת עצים בודדים או מיקבצי עצים באזורים שבהם תנאי האקלים אינם מאפשרים ליערות ולשיחים לגדול ללא התערבות צמודה של האדם. גידולם נסמך על טכניקות מתקדמות של מיחזור מים, הלוכדות את זרם מי הגשמים בתעלות, גומות, טרסות ומפרצים (מיקבצי עצים, שנטועים באגנים מחוזקים של מאגרי מים). לסאוואניזציה ערך אקולוגי מוסף משל עצמו: העצים מאטים את סחף האדמה, אחת הבעיות האקולוגיות הגדולות ביותר של הנגב.

קק"ל – האקוויפר הרביעי של ישראל

בשנים האחרונות, משבר המים של ישראל החמיר בהדרגה. יש מספר סיבות למחסור במים: ישראל היא אזור צחיח למחצה עם מספר מועט של מקורות מים; רמת החיים עולה ויחד איתה כמות צריכת המים לאדם. על כך נוספו מספר שנים רצופות של בצורת. 

לישראל יש שלושה מקורות עיקריים של מים: הכנרת, אקוויפר ההר ואקוויפר החוף. לרשות המדינה עומדת גם קק"ל, שהגדילה את משק המים בשיעור כה גבוה, עד שזכתה לכינוי "האקוויפר הרביעי של ישראל". 


צילום: אנצ'ו גוש


המאמץ הראשון של קק"ל לעמידה באתגר משבר המים של ישראל היה בניית מאגרי מים. נכון להיום, בסיוע ידידיה ברחבי העולם, בנתה קק"ל מעל ל-240 מאגרי מים ממוחזרים ומאגרי שיטפונות. מאגרי המים הממוחזרים הם למעשה השלב הסופי בתהליך מורכב של טיהור מי שפכים, שכולל פירוק מזהמים, סילוק חלקיקים צפים על ידי שיקוע ואיחסון המים המטוהרים במאגרים, משם אפשר לשאוב אותם לצורכי השקייה. נכון לשנת 2012 סיפקו המים במאגרים, שבנתה קק"ל, כמחצית מהמים לצריכה חקלאית בישראל, וחסכו מים טריים יקרי ערך לשימוש ביתי. 

במהלך השנים השתפרה טכנולוגיית המאגרים והפכה יעילה ומתוחכמת יותר, כתוצאה ממחקר ופיתוח בקק"ל.

בש
נת 1984 קיבלה קק"ל החלטה אסטרטגית להיות מעורבת בשיקום נחלים. החלטה זו הופכת משמעותית במיוחד לאור העובדה שהמשרד להגנת הסביבה בישראל הוקם רק  בשנת 1988. עד אז קק"ל לקחה על עצמה את האחריות לשקם נחלים וסביבתם, שכולל סילוק מזהמים, שיקום ועיצוב נופי, שימור קרקע, פיתוח פארקים, פריצת שבילים ותמיכה במחקרים למציאת דרכים לשקם את המערכות האקולוגיות סביב הנחלים. ניתן לראות את העדות לפעילותה של קק"ל בנחלים ובנהרות רבים בישראל דוגמת נחל אלכסנדר, פארק איטליה, הירקון, נחל קישון, נחל חרוד, נחל נעמן ונחל הבשור.

זמנים משתנים מביאים עמם אתגרים חדשים. היום קק"ל ניצבת בחזית תחום שימור המים בישראל מתוך חשיבה מחוץ לקופסה, ובשימוש בטכנולוגיות מים חלוציות שיש להן פוטנציאל להשפעה חיובית על משק המים של ישראל, ויישומן באזורים מעוטי מים אחרים בעולם. דוגמה אחת היא הביופילטר, פרויקט חדשני שבו מי גשמים מן הערים מטוהרים לרמת רענון אקוויפרים מרוקנים. הביופילטר משתמש במספר שכבות טיהור עשויות מצמחייה ובקטריות לטהר מי גשמים, שמכילים רמה גבוהה של מתכות וחומרים רעילים אחרים. ירון זינגר, מנהל הפרויקט, משוכנע שבתוך שנים מעטות הביופילטר יוכל למלא מחדש את אקוויפר החוף של ישראל, שרובו  הזדהם בשנים האחרונות, לרמה שבה המים אינם ראויים לשימוש.

ידע בשירות האנושות

ידע בשירות האנושות
ביתן ישראל-קק"ל בתערוכת בר קיימא בברזיל. צילום: קק"ל
בשנים האחרונות החליטה קק"ל על מדיניות של שיתוף הידע והניסיון שלה עם כל העולם. קק"ל השתתפה ולקחה חסות על מספר רב של כנסים בינלאומיים והציגה בהם את הניסיון, המומחיות והמחקר השימושי שלה. בשנת 2015 קק"ל הייתה שותפה להקמת ביתן ישראל בתערוכת אקספו מילאנו.
קק"ל זוכה להכרה גוברת בקרב ארגונים בינלאומיים וממשלות, אשר מציינים לשבח את ההישגים המקצועיים שלה. המומחיות של קק"ל בניהול משאבי מים וייעור זיכה אותה במקום של כבוד בין ארגונים סביבתיים מובילים בעולם.
 
קק"ל ניצבת בחזית הידע והטכנולוגיה שדרושים לניהול שטחים פתוחים ויערות; היא נאבקת במידבור; מפתחת ומיישמת שיטות מתקדמות למיחזור מים נגר; מפתחת אסטרטגיות להפחתת פליטת הפחמן ומתאימה עצמה לשינויי האקלים; משקמת נחלים ומשמרת את הקרקע על ידי חקלאות ומחקר בר קיימא.

באמצעות שירותיה המקצועיים בהדרכה, סמינרים וסדנאות, קק"ל ממשיכה בפיתוח קשרים בינלאומיים רחבים יותר וממצבת את עצמה כמובילה עולמית בתחומים רבים. קשרים אלה מעלים את המודעות לצורך של עמים להתאחד כדי להתמודד מול אתגרי שינויי האקלים והצורך בפיתוח בר קיימא.

האדם והסביבה

האדם והסביבה
פעילות ביום הניקיון 2012. צילום: דודי גרינשפן
אנשים וסביבתם משפיעים זה על זה באופן ישיר. כאשר קק"ל אך נוסדה, היה צורך לקנות אדמות ולבנות ישובים כדי שהמדינה היהודית תוכל להיוולד. כיום,קק"ל שמה דגש על יצירת הרמוניה בין האדם וסביבתו באמצעות מעורבות ופיתוח קהילתי, עידוד שיתופי פעולה והשקעה בחינוך נוער וקהילה.
 
קק"ל מכשירה קרקעות לחקלאות ומעניקה את התאוצה הנדרשת לחקלאות. היא סוללת דרכי נוף ובטחון המעניקים בטחון לתושבים החיים על הגבולות.  קק"ל בונה קהילות חדשות, מרחיבה את הקיימות ומושכת אנשים צעירים וחיוניים לאזורי הפריפריה של ישראל.

קק"ל פועלת להפיכת כל היערות, הפארקים ושטחי הפיקניק שבאחריותה לנגישים עבור בעלי המוגבלויות הגופניות, כך שכל אחד יוכל ליהנות מהם. רבים מהאתרים כבר נגישים לאנשים עם מוגבלויות שונות, בהתאם לגישה העולמית של "תכנון לכולם". בנוסף לשימור והגנה על היערות והשטחים הפתוחים בישראל, קק"ל שמה דגש בשנים האחרונות על פתיחת היערות לציבור, המגיע ליהנות מהטבע באירועי חגים ומגוון פעילויות שקק"ל מארגנת.  כיום, אתרי הטבע והאתרים ההיסטוריים של ישראל הם מקומות הבילוי והפנאי של כלל הציבור. כדי לעודד פעילות בטבע, קק"ל פיתחה  ומטפחת יערות, פארקים, שבילי הליכה, שבילים נגישים, שטחי פיקניק ואתרי בילוי; מספקת מידע על סיורים ומארגנת אירועים בטבע לאורך השנה.
 
מראשיתה ראתה קק"ל בחינוך לציונות חלק בלתי נפרד מעבודתה. החטיבה לחינוך ולנוער בקק"ל נוצרה כדי ליישם ייעוד זה, והיא מטמיעה בהדרגה קשר עמוק ומתמשך בין העם היהודי לבין נופי ישראל, טבע ומורשת. החטיבה מתמקדת בערכי ציונות אקולוגית, פיתוח בר קיימא, ייעור ושמירה על הסביבה. בשנים האחרונות, קק"ל שמה דגש על קידום יערות קהילתיים כדי להביא את הטבע אל הערים, לשפר את בריאות הציבור ולתרום למארג החברתי של הקהילה. יחד עם קק"ל, תושבים יוצרים ומשגיחים על מתקנים ואזורי פיקניק ביערות שבקרבת יישוביהם.

מכאן הכול צומח

עם היווסדה של קק"ל בשנת 1901 היא מונתה להיות נאמן העם היהודי על ארצו. בין שהיה זה ייבוש אגמון החולה בשנות ה-50 כדי להילחם במלריה ולסייע לחקלאות, ובין שהיה עליה להציף חלק מאותו אזור בראשית המאה ה-21 כדי למנוע את זיהום הכנרת, קק"ל ממשיכה להיות נאמנה ליעודה המקורי – לדאוג לעם ישראל ולארץ ישראל.